שנית, בעדותו לפניי הסביר עו"ד הרטבי כי לא ידע מהי החלוקה המדויקת של שעות העבודה שביצע כל אחד מעורכי הדין ולכן ביצע אומדן "שעורך דין בירן עבד 20 שעות מכלל המשרד וחתוכה עבד 40 שעות מכלל זה והשאר אולי עבדו אחרים. סתם זרקתי מספרים ולכן הגעתי לאלף כממוצע ..." [פר' עמ' 393, ש' 31-23]. כעולה מעדויות הצדדים והמוצגים שהוגשו, התרשמתי כי עו"ד חתוכה היה הגורם "הפעיל" אשר השתתף בישיבות החכ"ל, שלח מכתבים לגורמים שונים והניע מהלכים לקידום המיזם. כך כשנשאל מר ינאי בחקירתו הנגדית: "עורך דין בירן היה בשלבים היותר קודמים אבל מי שתפעל את היום יום זה היה עורך דין חתוכה, נכון?", השיב מר ינאי בחיוב [פר' עמ' 593, ש' 7-5].
שלישית, עו"ד חתוכה העיד כי החל לעבוד במשרדו של עו"ד בירן כמתמחה וסיים כעו"ד בכיר. לגרסתו של עו"ד חתוכה הוא עבד במשרדו של עו"ד בירן במשך 25 שנים. ברור כי
--- סוף עמוד 71 ---
בחלק מתקופה זו, ובטרם הפך לעו"ד בכיר ולשותף במשרד ש. בירן, כבר החל עו"ד חתוכה לעבוד בקידום המיזם. במקביל וכפי שהעיד עו"ד חתוכה עבדו על המיזם שני עו"ד שכירים במשרד ומתמחה. מכאן ניתן ללמוד שעיקר שעות העבודה שהושקעו במיזם לא היה של שותפים בכירים במשרד ש. בירן.
- עם זאת, אני מביא בחשבון כי פעולותיו של עו"ד חתוכה נעשו בהנחייתו, השגחתו ועצתו של עו"ד בירן, כמי שנחשב כמומחה מהשורה הראשונה בתחום המקרקעין וכמי שעומד בראש משרד עו"ד ש. בירן ושות'. כך, עו"ד בירן היה זה שהגה את הרעיון לשיתוף פעולה עם הקיבוצים וכן היה מעורב בכל צומת מרכזית בתהליך של קידום המיזם.
בהתבסס על נתונים אלה, בהתחשב במוניטין של משרד עו"ד בירן בתחום הנדל"ן, משך הזמן שבו בוצעה העבודה (16 שנים), היקף העבודה ומורכבותה ולנוכח העובדה כי הערכת שעות העבודה במסגרת המיזם התבססה על הערכה כללית בלבד מבלי שצורפה כל עדות לכמות השעות בפועל ואף בשים לב לכך שמדובר בלקוח שקיבל שירות באופן ממושך ובהיקף שעות גדול יחסית, הנני קובע כי מחיר שכר הטרחה השעתי יעמוד על סך 425 ₪ (לא כולל מע"מ), שהינו שווי מעוגל של 110 דולר ארה"ב לפי שער של 3.866 ₪ לדולר ליום 26.11.2007, הוא המועד בו הודיע עו"ד חתוכה כי עורכי הדין לא ייצגו יותר את החכ"ל [מוצג נ/5].
- התוצאה היא אפוא, כי שכרם הראוי של עורכי הדין יעמוד על סך 4,675,000 ₪ (425 ₪ לשעה*11,000 שעות עבודה) בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הודעה הפסקת הייצוג של עו"ד חתוכה – 26.11.2007.
אכן, מדובר בסכום נכבד שעל החכ"ל להתכבד ולשלם לעורכי הדין. אולם, יש לזכור כי סכום זה מבטא את עמלם של עורכי הדין במשך כ – 16 שנים, עמל ממנו נהנתה החכ"ל, והוא שהביא להישגים משמעותיים ליישוב, ביניהם: הרחבת שטח היישוב באופן מהיר ויעיל תוך שיתוף פעולה עם הקיבוצים השכנים, תכנון שכונות חדשות ומרכזי תעסוקה ומסחר ויצירת קטליזטור משמעותי להנעת מהלך אסטרטגי שהביא להתרחבותה של העיר לפי חזונה של המנהיגות המקומית דאז. מנקודת מבט זו, הסכום שנפסק לחובתה של החכ"ל הוא הוגן, סביר וראוי.
- הנתבעות העלו טענת התיישנות ושיהוי כנגד התובעים.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי לעיל, באשר לגוף התביעה, ממילא מתייתרות טענות אלה באשר למינהל ולעירייה.