מדובר ב"קאנטרי קלאב" אשר נבנה והחל את פעילותו בשנת 1960.
"אפריקה ישראל" השכירה ל"י.ג.ד." "קאנטרי קלאב" ולא רק מקרקעין.
"דמי שכירות" אותם היא קיבלה, הם בהתאמה להשכרת מקרקעין עליהם פועל "קאנטרי קלאב" ועליה לשאת בחלק מהוצאות אלו.
קשה לאמוד באופן מדויק אלו מהליקויים הדורשים תיקון ואלו מהעבודות הנוספות שנדרשו לצורך קבלת "רישיון עסק" ולפעילותו של ה"קאנטרי קלאב", הם באחריות "י.ג.ד." ואלו הם באחריות "אפריקה ישראל".
סבור אני, שיהיה זה נכון לחלק הוצאות אלו באופן שווה בין שני הצדדים כך, שאחריותה של "י.ג.ד." הינה בסכום של 275,000 ₪ בתוספת הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן ליום הגשת הדו"ח של "כיפארק" - 9/4/2013 – ועד התשלום בפועל, בתוספת מע"מ כחוק.
- שווי ציוד
בכתב התביעה – בסעיפים 72 – 94 - נטען, "כי הקאנטרי פועל ביישוב סביון משך עשרות בשנים (עוד מאז 1960 לערך)" וכי "התובעת זכאית הייתה לקבל לידיה קאנטרי פעיל כמו זה שמסרה לידי הנתבעים"
לטענת התובעת, על "י.ג.ד", היה להשאיר את כל הציוד הדרוש להפעלתו של ה"קאנטרי קלאב", וגם אם הוא נרכש על ידה. .
לטענתה: "הדברים עולים מלשון חוזה השכירות בין הצדדים... וכי לא יעלה על הדעת כי בעת השבת המושכר לידי המשכיר הוא יפורק מכל האביזרים הבסיסיים המהווים
--- סוף עמוד 53 ---
חלק בלתי נפרד ממנו באופן שהמועדון יאבד מאופיו הבסיסי ולא יוכל למלא באופן מלא את ייעודו כקאנטרי קלאב".
התובעת מפנה לצורך כך, ל"הסכם הזיכיון" ול"הסכם השכירות", שהוא המשכו של "הסכם הזיכיון".
מנגד, ב"כתב ההגנה" וב"כתב התביעה שכנגד" טוענת "י.ג.ד.", שה"ציוד" אותו השאירה ב"קאנטרי קלאב", שייך לה.
בכתב ההגנה נטען
"154. ... להסכם השכירות לא צורפה רשימת ציוד המצוי בקאנטרי, ולא בכדי שהרי כל הציוד החדש היה של י.ג.ד בלבד וי.ג.ד לא שכרה מאפריקה ציוד מתחילת הסכם השכירות. טענות אפריקה ל"זכאותה" (המוכחשת וחסרת השחר) לקבל את הציוד החדש שי.ג.ד רכשה לשם הפעלת הקאנטרי, הינן טענות חדשות שהועלו במסגרת הליך זה בלבד, ולא נשמעו קודם לכן."
...
195.1.3 אלא שלנוכח הנסיבות הנזכרות בפירוט לעיל, ומאחר ואפריקה לא הוציאה היתרי בנייה כנדרש (ככל הנראה מכיוון שנדרשו השקעות כספיות גדולות), נאלצה י.ג.ד לבטל את חוזה השכירות עקב הפרותיו על ידי אפריקה ולנטוש את הקאנטרי, על הציוד שבו (אותו י.ג.ד רכשה בכספה, ואשר מצוי בבעלות י.ג.ד), תוך שנגרמים לי.ג.ד נזקים כספיים עצומים, אשר בגינם על הנתבעת לפצותה."