כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א).
(ד) בסעיף זה ובסעיף 7, "בית המשפט" - בית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה."
לא מצאתי, שהתנאים דלעיל מתקיימים בענייננו;
ההתקשרות החוזית הייתה עם "י.ג.ד נופש וספורט בע"מ", ולא עם מיכל ויוסף ברנע.
השניים, אינם חתומים על התחייבות/ערבות אישית למילוי התחייבויותיה של "י.ג.ד.".
"י.ג.ד." אינה חברה שהוקמה "אד-הוק" לצורך ניהול ה"קאנטרי קלאב בסביון".
החברה פועלת משנת 2004, יש לה פעילויות עסקיות נוספות, וביניהן, ה"קאנטרי קלאב באריאל".
לא היה כל ניסיון להונות ו/או להערים על "אפריקה ישראל" ואין גם לייחס לחילוקי הדעות ביניהם בנושאי הארנונה ו"דמי השכירות" כוונה כזאת.
העברת המניות של יוסף בנימין לאשתו מיכל בנימין נעשתה במסגרת "שלום בית" בעת הפיוס ביניהם וכ"צעד בונה אמון" (עמ' 424 – 425 לפרוטוקול).
אומנם על פי סעיף 20.2 ל"הסכם השכירות", העברת מניות זו הייתה צריכה, לכאורה, לקבל את הסכמת המשכירה – "אפריקה ישראל" – אולם, במקרה הנדון, כאשר מדובר בבני זוג, אשר לאורך כל השנים ניהלו בצוותא חדא את ה"קאנטרי קלאב" בידיעת "אפריקה ישראל"; וכאשר העברת מניות זו הייתה בנסיבות המפורטות לעיל, ולא על מנת להתחמק מאחריות כלשהי, סבור אני שסעיף 20.2 ל"הסכם השכירות" לא התכוון להעברה כזו של מניות; וכי גם "אפריקה ישראל" - בעת העברת המניות - לא ראתה כל פגם בהעברה זו של המניות. הא-ראייה, המגעים אותם קייםמיכאל חיאט עם מיכל בנימין לאורך השנים, ללא שהוא מעלה טענה כלשהי על העברת המניות ללא הסכמת "אפריקה ישראל".
התובעת בעצמה בדברי הסיכום כותבת: "מדובר בבני זוג המנהלים בפועל את המועדון, נהנים מפירותיו וחבים בחובותיו -'תמיד ביחד', כלשונה של מיכל".
--- סוף עמוד 62 ---
(סעיף 53 לסיכומי התובעת)
אשר על כן, אני דוחה את התביעה האישית נגד מיכל ויוסף בנימין.
- תביעת אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נגד י.ג.ד. נופש וספורט בע"מ ונגד מיכל ויוסף בנימין – סיכום
אני קובע כדלקמן: