פעילות מט"ח נוספת בוצעה אף היא ללא שיתוף של גלובל.
כפי שעולה מנ/13 - דוח תקופתי של אקסלנס השקעות לשנת 2005 - הוקמה ביוני 2004 חברת גלבוע דולר בע"מ (להלן: "גלבוע") אשר הנפיקה אגרות חוב צמודות דולר לציבור.
גלבוע הוחזקה על ידי חיתום ועל ידי דש ניירות ערך בע"מ ו-כלל פיננסיים חיתום בע"מ.
כשלושה חודשים לאחר הקמת גלבוע העבירה חיתום את מניותיה בגלבוע לכלל פיננסיים.
בחקירתו הנגדית נשאל בירם אם הוא זוכר עניין זה.
תשובתו לכך הייתה "אם משהו זכור לי בעניין הזה, כן. זה רק מראה שלא הייתה אקסקלוסיביות, זה מחזק את הטענה שלי שלא הייתה אקסקלוסיביות... כי כל אחד יכול לעשות שיתוף פעולה עם מי שהוא רוצה, גם מחוץ לבית".
עדות זו מקובלת עלי לחלוטין ואינני רואה מקום לטענת התובעים בסיכומי התשובה כי מדובר ביוצא מן הכלל המעיד על הכלל.
אינני רואה גם כל מקום לטענה כי הוסתרה מהתובעים השותפות הקצרה בין אקסלנס לבין כלל פיננסיים ודש ניירות ערך.
מדובר, כאמור, באגרות חוב צמודות דולר אשר הונפקו לציבור על פי תשקיף שפורסם ביולי 2004.
בפרק הכללי של התשקיף נאמר באופן חד משמעי כי גלבוע הינה חברה ייעודית אשר הוקמה על ידי אקסלנס חיתום, כלל פיננסיים חיתום ודש ניירות ערך והשקעות.
מידע זה פורסם לציבור וחזקה על התובעים, במיוחד לאור הרקע המקצועי של התובע אשר פורט לעיל, כי היו מודעים למידע הנכלל בתשקיף.
כמו כן, באוגוסט 2005 הונפקה קשת אגרות חוב בע"מ (להלן: "קשת") כאשר המחזיקות בה הן חיתום וחברה פרטית בשם פאי מוצרים פיננסיים (2004) בע"מ (להלן: "פאי").
דיווח על נתוני פתיחה להחזקת בעלי עניין של קשת הוגש כ- ת/4 – בו נאמר כי המדווח האלקטרוני הוא התובע שתפקידו דירקטור.
בחקירתו הנגדית טען התובע כי לא מדובר בחברת הרים. לדבריו, קשת הונפקה למעשה על ידי פאי אשר ניסתה להנפיק נייר ערך נייר שקלי שהיה צמוד לחברות אשראי בארה"ב ולא הצליחה.
לדבריו, בירם שאל אותו אם הוא יכול לעזור "פתרתי להם את הבעיה כתמורה הזאת אקסלנס קיבלה חלק מההנפקה אקסלנס השקעות ו-25% מהרווחים הפרישו לגלובל מרקטס" (עמ' 85 לפרוטוקול).
אין מקום לעדות התובע לפיה לא מדובר בחברת הרים.
בדוח השנתי של אקסלנס השקעות לשנת 2007, ת/6,מצוינת קשת כאחת מהחברות ההרים, תחת פירוט אגרות החוב המובנות שהונפקו על ידי הקבוצה.
בתשקיף קשת, אשר צורף כנספח י"ב לסיכומי הנתבעים, מתוארת קשת כאגרת חוב המגובה ב-NOTE בהתחייבות של בנק ההשקעות לימן ברדרס.
יש לזכור, כי התובע הוא שהעיד כי על מנת להגדיר מוצר כמוצר מט"ח די שה- NOTE המגבה הוא של בנק זר ונדרש לגביו הליך של "גיור".
כך, בחקירתו הנגדית נשאל התובע לגבי טענתו בדבר הסטת פעילות המתייחסת לחשמל פלוס, שיאון ב' והשחר הארוך.
התובע אישר כי בסיס ההצמדה של מוצרים אלה הוא שקלי. אולם, לדבריו, היה מקום להנפיק את המוצרים בגלובל "משום שהעיקרון פה זה עקרון של בניית מוצרים מובנים בגיבוי בנקים זרים והגיור שלהם פה בישראל. וריבית דולרית, שקלית, או עשינו גם ביורו.... הריבית השקלית איננה שונה מזה" (עמ' 85-86 לפרוטוקול).
העובדה אשר צוינה על ידי התובעים בסיכומי התשובה לפיה ראו הנתבעים בגלובל בעלים של מחצית מחלקה של קבוצת אקסנלס בהנפקת קשת, כמו בכל חברות ההרים, אינה משנה את העובדה כי מדובר בהנפקה של מוצר מט"ח על פי הגדרת התובעים, אשר נעשתה בשיתוף פעולה בין חיתום לבין חברה פרטית חיצונית.