הנתבעים היפנו בסיכומים לעניין חישוב התמורה להוראה הקבועה בהסכם חלוקת המניות שנחתם בשנת 2003.
סעיף 7.3 להסכם חלוקת המניות קובע:
"7.3 במקרה והרפז יתן הודעה לאקסלנס גלובל על סיום ההתקשרות על פי הסכם זה, מכל סיבה שהיא, לפני תום תקופת ההסכם:
יעניק הרפז לצמיחה אופצית CALL לתקופה של שישה חודשים מהיום שנקבע לסיום ההתקשרות, לרכישת מניותיו באקסלנס גלובל וזאת על פי שוויה של אקסלנס גלובל שיקבע בהתאם להון העצמי שלה בתוספת היתרות הבלתי מחולקות במועד סיום ההתקשרות"
התובעים השיבו בסיכומי התשובה כי ההפניה להוראות סעיף זה הינה בגדר "ניסיון מתחכם ונפסד שכן תקופת ההסכם הסתיימה ביום 31.12.05".
אינני רואה מקום לטענת התובעים. יש אכן בסיס לטענת הנתבעים לפיה היווה ההון העצמי בסיס לחישוב התמורה וכי בסיס זה היה מוסכם גם לעניין הסכם המכר בשנת 2007.
ההסכם הראשון אשר נחתם, כאמור, בין הצדדים היה הסכם ההעסקה בשנת 2000.
במסגרת הסכם זה, אשר נערך בין אקסלנס צמיחה לבין התובע נקבעו תנאיי העסקתו של התובע, כמנכ"ל חברת הבת שתרכז את פעילות המט"ח, בכפוף לתנאים שנקבעו באותו הסכם.
הסכם זה היה בתוקף ל- 45 חודש ונקבע בו כי הוא יתחדש אוטומטית לאחר מכן.
על פי הסכם זה היה התובע אמור להיות שותף ברווחי אקסלנס מט"ח בשיעור 25% מהרווח התפעולי.
בשנת 2003 נחתם, כאמור, הסכם ההקצאה במסגרתו הוקצו לתובע 33% ממניות החברה.
התובע ציין בתצהירו כי באותה שנה זכה למספר הצעות עבודה בשוק ההון. אולם, לאור מחויבותו לגלובל וקבוצת אקסלנס פנה לבירם בבקשה להפוך לשותף בגלובל – בקשה לה הסכים בירם מיד.
הוסכם כי התובע יקבל 33% ממניות גלובל שיוחזקו על ידי אלפא בול תמורת התחייבות מצדו לכהן כמנכ"ל במשך שלוש שנים והסכמה לאי תחרות שלוש שנים לאחר עזיבתו (סעיף 48 לתצהיר התובע).
הסכם הקצאת המניות כלל סעיף בדבר התחייבותו של התובע לעבודה בחברה.
סעיף 5.1 להסכם ההקצאה קובע כי התחייבותו של התובע לעבוד בחברה תהיה בהתאם להסכם ההעסקה שנחתם בשנת 2000.
ההתחייבות לעבודה הייתה אכן לתקופה של שלוש שנים עד ליום 1.12.05.
ההסכם ערך הקשר ישיר בין תקופת עבודתו של התובע לבין החזקתו במניות גלובל.
לאור זאת, נקבע כי כל אחד מהצדדים רשאי להביא את ההתקשרות לסיום על ידי הודעה מראש לפחות 180 יום לפני סיום מועד ההתקשרות.
ההסכם קבע מנגנון של רכישת המניות ממועד סיום ההתקשרות כך שעם סיום עבודתו של התובע לא ימשיך להיות עוד בעל מניות בחברה.
המנגנון שנקבע לעניין המכירה הוא שווי גלובל בהתאם להון העצמי שלה בתוספת היתרות הבלתי מחולקות.
התובע המשיך לעבוד בחברה ולא נערך הסכם חדש בין הצדדים גם עם סיומו.
נראה כי הצדדים התייחסו להסכם זה כהסכם אשר ממשיך להיות בתוקף עד שהתובע הפסיק בפועל את עבודתו בגלובל.
כך עולה במפורש ממסמך סיום ההתקשרות מאפריל 2008, אשר נשלח על ידי התובע לאקסלנס צמיחה, כאשר המסמך נחתם על ידי שני הצדדים.
בתחילת המסמך נאמר:
"בהמשך למגעים קודמים ביננו, בהמשך לחוזה העסקה האישי שלי מיום 16.7.00, אני מתכבד לשוב ולנסות לגבש עמכם הבנות כדלקלן:
1. תקופת העסקתי בחברתכם הסתיימה, מועד ניתוק הקשרים חל ביום 31.3.08..."