9. בתאריך 20.11.16 הגישה התובעת אישור מטעם מנורה מבטחים פנסיה וגמל לפיו, בין היתר, עד לחודש 2/12 בוצעו עבורה הפרשות לתגמולים ולפיצויי פיטורים (ע"י חברת בסט ביי רשתות שיווק בע"מ).
10. בתאריך 11.12.16 הגישה הנתבעת הודעה אליה צרפה העתק מתלושי השכר של התובעת ונוסח של הודעה לעובד על תנאי העסקה הניתן לעובדיה (שכן לגרסתה, העתק מההודעה לעובד שנמסרה לטענתה לתובעת, לא אותר).
11. בתאריך 2.7.17 התקיים דיון הוכחות במסגרתו נחקרו התובעת וגב' יפעת חדד המשמשת כמנהלת חשבונות ראשית וחשבת שכר בנתבעת.
המסגרת הנורמטיבית:
12. הלכה היא, כי כאשר מחשבים את סכום פיצויי הפיטורים לעובד המקבל בנוסף לשכר היסוד בונוסים או עמלות מסוגים שונים, יש לבחון תחילה את מהות הבונוס או העמלה (ע"ע 300434/97 החברה למפעל חינוך ותרבות ב"ש נ' נינה טופר, [פורסם בנבו] פד"ע לה' 687 (2000)).
13. המבחן לפיו נקבע האם הרכיב מהווה חלק משכר העבודה או תוספת שאינה חלק מהשכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים הוא האם התשלום שניתן לעובד היה מותנה בהתקיימות תנאי כך שאם אין מתקיים התנאי העובד לא מקבל את התשלום. רק תשלום שאינו מותנה בתנאי או בגורם מיוחד הוא למעשה חלק משכר היסוד הנלקח בחשבון לעניין תחשיב פיצויי פיטורים (דב"ע מב/3-44 רות גולדברג נ' עיריית בת ים, [פורסם בנבו] פד"ע יג (1) 338 (1982)).
14. בהתאם לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, ככל ששכרו של העובד משתלם "כחלק מהפדיון" רואים את שכרו האחרון כשכר הממוצע של שנים עשר החודשים האחרונים שקדמו לפיטורים. כלומר, תקנה 9 חלה על תשלומים ששיעורם נגזר מהפדיון. לעומת זאת, כאשר מדובר בבונוס אישי בגין עמידה ביעדים או בונוס המותנה ברווחי המעסיק, מדובר בתוספת אשר איננה חלק מהשכר הקובע לעניין פיצויי הפיטורים. נטל הראייה בעניין זה מוטל על העובד (ע"ע (ארצי) 76/06 מרדכי גימלשטיין נ' יזמקו בע"מ [פורסם בנבו] (6.5.08); דב"ע מט/141-3 סלים בלבול נ' מפעלי מאיר בע"מ [פורסם בנבו] פד"ע כ"א, 439 (1990)).
15. בונוס או פרמיה אשר ניתנים על בסיס הישגים של קבוצת עובדים, אינם מהווים רכיב שכר אשר יש להביאו בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים (ע"ע 300327/98 אטקה בע"מ נ' דוד רטר [פורסם בנבו] (24.4.02)).
מן הכלל אל הפרט:
16. כאמור לעיל, בהתאם למוסכם בין הצדדים לתובעת שולם הרכיב שכונה "פרמיה אישי" בהתאם לעמידתה ביעדים אישיים וביעדים של החנות אשר נקבעו מעת לעת ע"י מנהלי הנתבעת. יעדים אלו השתנו כל יום (עדות התובעת בעמ' 4, שורות 21-22: "כל יום היה יעד לחנות. כל יום היתה טבלה חודשית, יעד חנות ויעד מוכרן לשעה וכך נעשה החישוב לפי השכר השעתי" ועדות נציגת הנתבעת בעמ' 5, שורות 28-33 ועמ' 6, שורות 1-3: "ת. כמו שהתובעת אמרה כל יום יש יעדים יומיים שזה מתווסף למשכורת בהתאם למה שמכרו בחניות על מנת לעודד את המוכרת וכדי שהחנות תהיה יותר ריוחית ויהיו יותר מכירות. כעקרון הפרמיה הקבוצתית זה רק מנהלת מקבלות בסניף. לכן סביר להניח שהתובעת לא קבלה פרמיה קבוצתית. הפרמיה האישית היא משתנה. יש מוכרות שלא מקבלות פרמיה אישית כי הם לא מכרו. ש. איך היעדים נקבעים? ת. זה משתנה. לוקחים ממוצע של שנים קודמות לפי חודשים ולפי ימים וממש פורטים לפי מזג אויר. יש כל שבוע ישיבות הנהלה מה היעד השבועי. ובסוף חודש יוצא יעד לחודש הבא").