פסק דין
"פרמיה אישי" – האם מדובר ברכיב אותו יש לכלול בשכר הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים וביצוע הפרשות לקרן פנסיה, אם לאו – זו השאלה העיקרית העומדת לדיון בתיק זה.
רקע כללי:
1. הנתבעת הינה חברה בע"מ המנהלת רשת חנויות אופנה בפריסה ארצית.
2. התובעת הועסקה אצל הנתבעת כמוכרת בסניפים שונים החל מיום 11.3.12 ועד למועד בו הסתיימה העסקתה עקב פיטוריה ביום 30.4.15.
3. שכרה של התובעת הורכב מ"משכורת" בהתאם לשכר מינימום (לרבות דמי חופשה, דמי חגים ודמי מחלה), גמול עבור עבודה בשעות נוספות, ורכיב שכונה "פרמיה אישי".
4. עם פיטוריה קיבלה התובעת פיצויי פיטורים בסך כולל של 9,605 ₪ (5,545 ₪ שהצטברו במנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ (נספח ב' לכתב ההגנה) וסך 4,060 ₪ ששולם לתובעת ישירות ע"י הנתבעת).
5. בהתאם למוסכם בין הצדדים תחשיב רכיב "פרמיה אישי" נערך כדלקמן:
תשלום של 3% מסך המכירות היומי שביצעה התובעת במידה והיא עמדה ביעד המכירות האישי וכלל המכירות עמדו ביעד מכירות החנות.
תשלום של 2% מסך המכירות היומי שביצעה התובעת במידה והיא עמדה ביעד המכירות האישי אולם כלל המכירות לא עמדו ביעד מכירות החנות.
תשלום של 1% מסך המכירות היומי שביצעה התובעת במידה והיא לא עמדה ביעד האישי וכלל המכירות עמדו ביעד החנות.
ראו בנדון עדות התובעת (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 2.7.17, שורות 20-24).
תמצית טענות הצדדים וההליכים שהתנהלו בתיק:
6. לטענת התובעת היא זכאית להפרשי פיצויי פיטורים בגין הרכיב שכונה "פרמיה אישי", שכן מדובר בעמלה בגין מכירות אותן ביצעה בפועל. מעבר לאמור לגרסת התובעת היא זכאית להפרשים בגין הפרשות לקרן הפנסיה הן עבור מחצית השנה הראשונה בה לא בוצעו הפרשות כלל והן עבור יתרת תקופת ההעסקה במסגרתה לא בוצעו הפרשות בגין הרכיב "פרמיה אישי".
7. הנתבעת מנגד טענה, כי אין מקום לכלול את הרכיב שכונה "פרמיה אישי" בשכר הקובע לצורך תחשיב פיצויי הפיטורים או ההפרשות לקרן הפנסיה, שכן "העמלות משתנות מדי חודש בהתאם למכירות ולא מהוות חלק משכר היסוד" (סעיף 4 לכתב ההגנה).
8. בתאריך 17.8.16 התקיים דיון אליו לא התייצבה התובעת. בנסיבות אלו נמחקה התביעה והתובעת חויבה בתשלום הוצאות הנתבעת בסך של 1,000 ₪. התובעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין, בתאריך 20.11.16 התקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין ובתאריך 21.11.16 ניתנה החלטה במסגרתה בוטל פסק הדין והתובעת חויבה בתשלום הוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪ שישולמו עם סיום ההליכים.
9. בתאריך 20.11.16 הגישה התובעת אישור מטעם מנורה מבטחים פנסיה וגמל לפיו, בין היתר, עד לחודש 2/12 בוצעו עבורה הפרשות לתגמולים ולפיצויי פיטורים (ע"י חברת בסט ביי רשתות שיווק בע"מ).
10. בתאריך 11.12.16 הגישה הנתבעת הודעה אליה צרפה העתק מתלושי השכר של התובעת ונוסח של הודעה לעובד על תנאי העסקה הניתן לעובדיה (שכן לגרסתה, העתק מההודעה לעובד שנמסרה לטענתה לתובעת, לא אותר).
11. בתאריך 2.7.17 התקיים דיון הוכחות במסגרתו נחקרו התובעת וגב' יפעת חדד המשמשת כמנהלת חשבונות ראשית וחשבת שכר בנתבעת.
המסגרת הנורמטיבית:
12. הלכה היא, כי כאשר מחשבים את סכום פיצויי הפיטורים לעובד המקבל בנוסף לשכר היסוד בונוסים או עמלות מסוגים שונים, יש לבחון תחילה את מהות הבונוס או העמלה (ע"ע 300434/97 החברה למפעל חינוך ותרבות ב"ש נ' נינה טופר, [פורסם בנבו] פד"ע לה' 687 (2000)).
13. המבחן לפיו נקבע האם הרכיב מהווה חלק משכר העבודה או תוספת שאינה חלק מהשכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים הוא האם התשלום שניתן לעובד היה מותנה בהתקיימות תנאי כך שאם אין מתקיים התנאי העובד לא מקבל את התשלום. רק תשלום שאינו מותנה בתנאי או בגורם מיוחד הוא למעשה חלק משכר היסוד הנלקח בחשבון לעניין תחשיב פיצויי פיטורים (דב"ע מב/3-44 רות גולדברג נ' עיריית בת ים, [פורסם בנבו] פד"ע יג (1) 338 (1982)).
14. בהתאם לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, ככל ששכרו של העובד משתלם "כחלק מהפדיון" רואים את שכרו האחרון כשכר הממוצע של שנים עשר החודשים האחרונים שקדמו לפיטורים. כלומר, תקנה 9 חלה על תשלומים ששיעורם נגזר מהפדיון. לעומת זאת, כאשר מדובר בבונוס אישי בגין עמידה ביעדים או בונוס המותנה ברווחי המעסיק, מדובר בתוספת אשר איננה חלק מהשכר הקובע לעניין פיצויי הפיטורים. נטל הראייה בעניין זה מוטל על העובד (ע"ע (ארצי) 76/06 מרדכי גימלשטיין נ' יזמקו בע"מ [פורסם בנבו] (6.5.08); דב"ע מט/141-3 סלים בלבול נ' מפעלי מאיר בע"מ [פורסם בנבו] פד"ע כ"א, 439 (1990)).
15. בונוס או פרמיה אשר ניתנים על בסיס הישגים של קבוצת עובדים, אינם מהווים רכיב שכר אשר יש להביאו בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים (ע"ע 300327/98 אטקה בע"מ נ' דוד רטר [פורסם בנבו] (24.4.02)).
מן הכלל אל הפרט:
16. כאמור לעיל, בהתאם למוסכם בין הצדדים לתובעת שולם הרכיב שכונה "פרמיה אישי" בהתאם לעמידתה ביעדים אישיים וביעדים של החנות אשר נקבעו מעת לעת ע"י מנהלי הנתבעת. יעדים אלו השתנו כל יום (עדות התובעת בעמ' 4, שורות 21-22: "כל יום היה יעד לחנות. כל יום היתה טבלה חודשית, יעד חנות ויעד מוכרן לשעה וכך נעשה החישוב לפי השכר השעתי" ועדות נציגת הנתבעת בעמ' 5, שורות 28-33 ועמ' 6, שורות 1-3: "ת. כמו שהתובעת אמרה כל יום יש יעדים יומיים שזה מתווסף למשכורת בהתאם למה שמכרו בחניות על מנת לעודד את המוכרת וכדי שהחנות תהיה יותר ריוחית ויהיו יותר מכירות. כעקרון הפרמיה הקבוצתית זה רק מנהלת מקבלות בסניף. לכן סביר להניח שהתובעת לא קבלה פרמיה קבוצתית. הפרמיה האישית היא משתנה. יש מוכרות שלא מקבלות פרמיה אישית כי הם לא מכרו. ש. איך היעדים נקבעים? ת. זה משתנה. לוקחים ממוצע של שנים קודמות לפי חודשים ולפי ימים וממש פורטים לפי מזג אויר. יש כל שבוע ישיבות הנהלה מה היעד השבועי. ובסוף חודש יוצא יעד לחודש הבא").
17. אין מחלוקת, שלתובעת שולם הרכיב שכונה "פרמיה אישי" בהתאם לעמידה ביעדים אישיים ועמידה ביעדים של החנות. כמפורט לעיל, יעדים אלו השתנו מעת לעת ומחנות לחנות. משתשלום הרכיב האמור הותנה בתנאי, קרי: עמידה ביעדים, הרי שלפי הפסיקה אין הוא אמור להיכלל בשכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים ואין אמורים לבצע בגינו הפרשות לקרן פנסיה בגין תגמולים ופיצויי פיטורים. יצוין, כי אף בנוסח ההודעה בדבר תנאי עבודה מצוין, כי "תשלום פרמיה החל מתום תקופת ההכשרה מותנה בהתאם לעמידה ביעדים".
18. לנוכח האמור לעיל, נדחית תביעת התובעת להכליל את הרכיב שכונה "פרמיה אישי" בשכר הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים או בשכר ממנו היה על הנתבעת לבצע הפרשות לקרן הפנסיה.
19. יחד עם זאת מצאנו לקבוע, כי התובעת זכאית להפרשי פיצויי פיטורים בסך של 1,622 ₪ ונפרט.
לאחרונה פסק ביה"ד הארצי לעבודה בתיק ע"ע (ארצי) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' adhenom berh teami [פורסם בנבו] (ניתן ביום 4.6.17), כי:
"לאחר בחינה חוזרת של הדברים דומה כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהיקש מתקנה 7 דווקא. העקרון העולה מתקנה 7 הוא חישוב השכר לפי חלקיות המשרה של העובד. עקרון זה ניתן ליישמו גם לגבי עובד שעתי שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש בחודשו. שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד ותמנע תוצאה שבמקרה מסויים עשויה לקפח את המעסיק ובמקרה אחר את העובד".
מעיון בתלושי השכר של התובעת עולה, כי היקף משרתה הממוצע בחודשי ההעסקה המלאים (4/12-4/15) עמד על 77% (143.47/186 שעות). בהתאם למפורט בתלושי השכר, שכרה השעתי האחרון של התובעת עמד על 25 ₪.
בנסיבות אלו התובעת הייתה זכאית עם פיטוריה לתשלום פיצויי פיטורים בסך 11,227 ₪ (143.47 שעות בממוצע * 25 ₪ * 3.13 שנים). מששולם לתובעת עם פיטוריה סך של 9,605 ₪ נותרה יתרה לתשלום בסך של 1,622 ₪.
20. לעניין תביעת התובעת להפרשות לקרן הפנסיה מצאנו לקבל את תביעתה באופן חלקי.
ראשית, משהמציאה התובעת אישור בדבר קיומה של קרן פנסיה פעילה עובר לתחילת העסקתה אצל הנתבעת, התובעת זכאית לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות עבור התקופה שעד ליום 31.8.12 בסך 766 ₪ (ראו סיכומי הנתבעת – עמ' 7, שורות 17-18).
שנית, בהתאם לשכרה של התובעת (לרבות דמי חופשה, דמי חגים ודמי מחלה), עולה, כי לא בוצעה הפרשה מלאה לקרן הפנסיה בגין רכיב התגמולים ונותרה יתרה לתשלום בסך 607 ₪ כדלקמן:
השנה השכר שיעור ההפרשות הפרשים
להפרשות ההפרשות בפועל
2012 12,457 ₪ 518 ₪ 490 ₪ 28 (החל מחודש 9/12)
2013 41,883 ₪ 2,094 ₪ 2,035 ₪ 59 ₪
2014 41,237 ₪ 2,474 ₪ 2,412 ₪ 62 ₪
2015 11,809 ₪ 709 ₪ 251 ₪ 458 ₪
סה"כ 607 ₪
סוף דבר:
21. הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים המפורטים להלן:
א. הפרשי פיצויי פיטורים בסך 1,622 ₪.
ב. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות מלאות לתגמולים (חלק המעסיק) בסך 1,373 ₪.
הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.15 ועד לתשלום בפועל.
לא מצאנו מקום לפסיקת פיצויי הלנה מאחר ולטעמנו התגלעה מחלוקת של ממש באשר לעצם החיוב ו/או גובהו.
22. בהתחשב בכך שתביעת התובעת התקבלה בחלקה ומאידך יש לקזז את סכום ההוצאות שנפסק לחובת התובעת בסך של 500 ₪, מצאנו שלא לחייב מי מהצדדים בהוצאות הליך זה.
ניתן היום, י"ד תשרי תשע"ח, (04 אוקטובר 2017) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
גב' דבורה פינקלשטיין, נציגת ציבור עובדים אלעד שביון, שופט - אב"ד מר יצחק קוגמן , נציג ציבור מעסיקים