"כידוע לך, שני הבניינים C2 ו- C3 אמורים להימסר לדיירים במהלך החודש הבא. עושה רושם שאינם פועלים ואינכם דואגים שאכן נוכל למסר את הבניינים בקרוב. שני הבניינים עומדים שוממים ומלבד קבלן אלומיניום כמעט ואין פעילות..."
מכתב נוסף מיום 5.5.08, אינו מזכיר כלל את האיחורים שקדמו למועד כתיבתו, ובו מתריע מר סאפי אלשיך כי:
"אתמול בשעות הצהריים קבלני המשנה וצוותי הניהול עזבו במפתיע את שני האתרים בצור יצחק... אבקש לחזור לעבודה סדירה ולפעילות שוטפת ואף מתוגברת ולדאוג לפתרון הבעיות שגרמו לנטישת האתרים, על מנת לצמצם את הנזקים הנגרמים עקב הפיגור במסירת הדירות לדיירים"
המכתב על פי לשונו, מתייחס לשני אתרים שחב' סלים לחאם עבדה בהם כקבלן משנה ולא רק לפרויקט מושא התביעה על מגרש 3000.
במכתב הבא שנשלח ביום 12.5.08, בחתימת מנהל הפרויקט מר סאפי אלשייך, נאמר כך:
"הריני להודיעך שעד היום למרות שחלפו חודשיים מכניסתך לשטח במקום חב' אבינדר, העבודה באתר מתנהלת בעצלתיים ללא יד מכוונת וללא שליטת הצוות הניהולי בנעשה באתר... כך למשל עד היום אין קבלן אינסטלציה, אין קבלן פיתוח ואין ספק קרמיקה..."
55. ב"כ התובעות טוען כי החל מחודש מאי 2008 "הפציצה" סולל בונה את התובעות במכתבים בתדירות גבוהה, עד כדי כך שעצירת עבודה ליום אחד זכתה למכתב מסולל בונה. סאפי אלשיך נשאל מדוע מצא לנכון להוציא מכתבי התראה בתדירות כזו גבוהה (9 מכתבים נשלחו במהלך תקופה של 5 חודשים, החל מיום 5.5.08 ועד 23.10.08) ולא נתן תשובה ברורה.
עיון במכתבים עצמם מלמד כי שלושת המכתבים הראשונים מתייחסים לתקופת ההתארגנות של סלים לחאם בפרויקט, ואילו המכתבים האחרים מתייחסים לעבודות שונות שבוצעו ולחוסר בפועלים שנדרשו להשלמתם, כגון עבודות חיפוי אבן, עבודות חשמל, טיח ועוד.
56. התובעות טוענות כי קצב העבודה בכל פרויקט בניה אינו קבוע. תחילת העבודה מתאפיינת בקצב נמוך יותר ולאחר מכן עולה הקצב לשיאו, ואז הקצב שוב יורד, כפי שאישר גם המומחה מטעם סולל בונה, מר מוטי כהן:
"פרויקט בניה לא מתחיל בקצב קבוע. זה מתחיל כמו עקומה של סינוס, זאת אומרת מתחיל עם איזה הי והוא עולה לאיזה מקסימום ואח"כ הוא גם יורד". (עמ' 23 ש' 9 לפרוט')
דברים דומים נכתבו בחוות דעת המומחה מטעם התובעות אינג' יוסי מזר.
סיכום ביניים
57. בהסכם המשולש לא נקבע מועד לסיום הפרויקט ולא צוינו לוחות זמנים. לפיכך, יש לגזור אותו מהאירועים בהמשך.