מדובר בעבודות שהוקדמו בהסכמת הצדדים, כאשר בסיכום ישיבת תיאום שהתקיימה ביניהם ביום 8.11.06 נאמר מפורשות, כי צו התחלת העבודה ל- 4 הבניינים של הפרויקט ניתן ליום 1.11.06, דהיינו התקופה שקדמה למועד זה, שבמסגרתה בוצעו עבודות הביסוס והמרתף, לא נלקחה בחשבון, כפי שטענה סולל בונה בכתב הגנתה (סעיף 59).
8. חרף העובדה שסולל בונה עצמה מאשרת, כי צו התחלת עבודה ל 4 הבניינים של הפרויקט ניתן ביום 1.11.06, מועד התחלת עבודה לפי סעיף 4א' להסכם שנקבע ליום 7.6.06, לא שונה ולא תוקן בהסכם.
הנה כי כן, מתוך המסמכים עצמם ומתוך האמור אפילו בכתב הגנתה של סולל בונה, אנו למדים, כי מועד תחילת העבודה הוזז ב 5 חודשים ולא היה עוד 7.6.06 כמפורט בהסכם, אלא היה 1.11.06 – מועד מתן צו התחלת העבודה ל 4 הבניינים של הפרויקט.
9. אמור מעתה, אם תקופת העבודה היתה 18 חודשים סך הכל, הרי שכבר בשלב ההתחלתי של הפרויקט, היה ברור לצדדים, ובמיוחד לסולל בונה ולמזמין, כי מועד גמר העבודה לא יהיה ולא יכול להיות 7.12.07, אלא 18 חודשים החל מיום 1.11.06, קרי 1.5.08.
בהמשך חלו עיכובים נוספים, חלקם באשמת סולל בונה וחלקם באשמת התובעות, כפי שיפורט בפרק נפרד.
קריסתה הכלכלית של אבינדר
10. בתחילת חודש מרץ 2008 חוללו על ידי בנק לאומי מספר המחאות של חב' בילדקו, בשני חשבונות שהתנהלו על שמה. לטענת אבינדר, שהיא חלק מקבוצת בילדקו, סכומי המחאות שחוללו היו זניחים ביחס למחזור הפעילות של קבוצת בילדקו ועמדו על סך של כ- 440,000 ₪.
חרף טענה זו, מצא ג'ורג' לנכון להודיע לסמנכ"ל ביצוע של סולל בונה, מר סילביאן חכמו, על חילול ההמחאות ביום 5.3.08 ולטעון כי בילדקו מטפלת בהסדרת הנושא מול בנק לאומי. ג'ורג' הכחיש כי אבינדר נטשה את הפרויקט באותו שלב, אך טען כי ביצעה עבודות מינוריות בלבד.
ג'ורג' העיד כי המניע מצידו לאותה שיחה, היה הצורך בהצבת שמירה מוגברת על חלק מהאתרים שבהם בוצעו עבודות על ידי קבוצת בילדקו, כדי למנוע גניבות של ציוד או חומרי גלם, באם תועבר ידיעה בדבר קיומה של בעיית תזרים מזומנים לקבלני המשנה של בילדקו.
11. לטענת ג'ורג', התברר בדיעבד, כי ההמחאות חוללו בטעות ו/או עקב התרשלות של בנק לאומי, אולם ההודעה שנמסרה טלפונית ביום 5.3.08 למר סילביאן חכמו, חוללה תהליך שלא היתה חזרה ממנו, מבחינתה של חב' אבינדר.
לאחר קיום אותה שיחה טלפונית, הגישה סולל בונה דרישה לחילוט כל הערבויות שניתנו לה על ידי קבוצת בילדקו וחב' אבינדר בכל הפרויקטים שבוצעו על ידן.
מדובר בערבויות שניתנו לכל פרויקט בנפרד, לרבות ערבויות בדק וטיב. לדברי סולל בונה חילוטן התבקש לאור איחורים שכבר התגלו בביצוע הפרויקטים השונים, ולאור החשש כי אבינדר, אשר נטשה את אתר הבניה של פרויקט 3000, לא תצליח להתאושש ולא תשלים את ביצוע הפרויקטים שהוזמנו על ידי קבוצת סולל בונה.
12. אחת מהטענות המרכזיות של אבינדר הינה, כי הדרישה לחילוט הערבויות מטעם סולל בונה נעשתה בחוסר תום לב משווע, ללא עילה חוזית, ואכן, סולל בונה חזרה בה מן הדרישה לחילוט הערבויות והן אף הוחזרו לאבנידר ולקבוצת בילדקו, אך הדבר היה רק לאחר שחב' סלים לחאם נכנסה בנעליהן והשלימה את הפרויקט במקומן.