30. לאור העובדות המפורטות לעיל, ובעיקר לאור העובדה שהמומחה ידע כי קצב העבודה הנמוך הוכתב לאבינדר על ידי סולל בונה, אני דוחה כבלתי מבוססת את מסקנתו, כי מלוא האחריות לעיכובים בתקופה השניה, חלה על אבינדר.
31. חרף האמור לעיל, טענה ב"כ סולל בונה בסיכומיה, כי תקופת העיכוב השניה, הנובעת מהוראות עצירה שונות שניתנו על ידי סולל בונה, לא הוכחה !!. לדבריה, המומחה לזר מטעם התובעות קבע, אמנם, כי ניתנו לאבינדר הוראות עצירה, אך לא הוכיח הוראות אלו באמצעות יומני העבודה, וממילא גם אם היו היומנים מוגשים כדין, הם אינם מחייבים את סולל בונה (סעיף 416 לסיכומים).
בהמשך ובסתירה לאמור לעיל, (סעיף 2503 לסיכומים) נאמר, כי עדי ההגנה, בני צוברי וסאפי אלשיך אישרו בחקירתם כי היתה עצירה "לכל היותר למשך 7 חודשים" בבניניים 1,4 אך טענו, כי אפשר היה להגביר את העבודה במשך אותה תקופה בבניניים 2,3 .
32. הנה כי כן, לפנינו הודאת בעל דין על עצירה מוחלטת של עבודות הבניה למשך 7 חודשים בשני בניינים ולצידה טענה (שלא הוכחה) על הגברת העבודה בשני הבניינים הנותרים. לא די שהטענה לא הוכחה אלא שהעד בני צוברי אישרבחצי פה, שהיתה האטה משמעותית גם בשני הבניינים הנותרים: "ב-2 ו-3 עבדו זאת אומרת זה מה שאמרתי ניתבו לפעמים עבודות בבניינים" (פרוט' מיום 17.1.17 עמ' 55)
33. הטענה הנוספת, כי אבינדר הסכימה לעיכובים, הן בכתב בהסכם המקורי והן בהתנהגות מאוחר יותר, ולא הגישה בקשה להארכת לוח הזמנים בפרויקט, אינה במקומה. לאבינדר לא היתה ברירה אחרת, אלא להמשיך בקצב העבודה לפי הנחיות סולל בונה. אכן, סולל בונה שמרה לעצמה את הזכות לשנות את לוח זמני העבודה, אך משבחרה לעשות כן, מדוע ביקשה להטיל את האחריות לכך על אבינדר?
ודוק: העדים מטעם סולל בונה, סאפי אלשייך ובני צוברי אישרו, כי היתה עצירה בהתקדמות עבודות השלד, על פי הנחיות סולל בונה. העדים אישרו, כי הדבר נבע מקשיים כלכליים של המזמין, ומהעובדה שקצב מכירת הדירות לא היה כמצופה. לדבריהם, קצב המכירות הוא זה שהכתיב את קצב העבודה, מאחר שמימון הפרויקט היה אמור להתבצע מדמי המכירה של הדירות, שאת חלקן נטלה סולל בונה לעצמה ואת חלקן העבירה לאבינדר, שביצעה את העבודה מטעמה.
34. אבינדר שיגרה מכתב תלונה יחיד לסולל בונה ביום 5.2.07 על פיצול העבודות וציינה, כי הדבר גורם לה עלויות נוספות. סולל בונה השיבה למכתב באמצעות סאפי אלשייך בטענה כי זו "חוצפה" וטענה כי סוכם במפורש עם מנכ"ל סולל בונה, מר יהושע רפפורט, כי אבינדר (באמצעות ג'ורג') מסכימה לעבוד בבנין אחד בלבד. אכן, אבינדר הסכימה לדרישת סולל בונה לעבודה בבניין אחד, אך מכאן ועד המסקנה כי מדובר בהסכמה השוללת ממנה גם כל זכות לפיצויים או לתשלום עבור התייקרויות - רחוקה הדרך.