18. על פי הנטען על ידי הנתבע 2, פרטי כרטיס האשראי אשר נמסרו לתובעת שימשו אך ורק כבטוחה לעסקה אחת, ספציפית, מיום 1.8.2011 בין התובעת לנתבעת 1, ומדובר בכרטיס אשראי השייך לנתבעת 1 ומשוייך לחשבון הבנק שלה ולא לזה של הנתבע 2 באופן אישי. בנסיבות אלו, טען הנתבע 2, כי יש לראות בחתימתו על גבי המסמך הנ"ל כחתימה של הנתבעת 1 ולא חתימה אישית שלו. עוד טען הנתבע 2 בעניין זה, כי גם הכתובת המופיעה בכתב ההתחייבות והערבות היא כתובתה של החברה ולא כתובתו האישית.
19. הנתבע 2 טען, כי החתימה על כתב הערבות ממילא מתייחסת אך "להסכם הראשון" מחודש אוגוסט 2011 המתייחס להשכרת רכבים מקטגוריה B ולא להסכם השני מדצמבר 2012, המתייחס להשכרת רכבים מקטגוריה D.
20. לטענתו, התובעת מעולם אף לא שלחה אליו או אל נתבעת 1 דרישות בכתב בהן קיים אזכור כלשהו לאותה ערבות אישית נטענת שלו, לא במפורש ולא במשתמע.
21. על פי הנטען, המצהירה מטעם התובעת, גב' הררי, כלל לא נכחה במעמד חתימת ההסכמים כמו גם במעמד החתימה על כתב ההתחייבות והערבות. כן נטען, כי התובעת לא הביאה ראיה כלשהי ואף נמנעה מלזמן עדים רלוונטיים אשר היה בעדותם לו נמסרה כדי לשפוך אור בקשר לנסיבות שקדמו לחתימה על ההסכמים, לרבות החתימה על כתב ההתחייבות והערבות, וזאת, בין היתר, כדי להוכיח את גמירות הדעת הנטענת של הנתבע 2 וכוונתו האמיתית להתחייב כלפי התובעת.
22. הנתבע 2 אף טען, כי טענתה של גב' הררי בקשר לנוהל או נוהג בו מחתימים את בעלי החברה על כתב ערבות אישית לא הוכחה, לא באמצעות ראיות כדוגמת מסמך התקשרות עם חברה אחרת ולא באמצעות העדת עדים רלוונטיים לביסוס הטענה. לטענתו, מחדליה הנ"ל של התובעת בניהול ההליך והחסר הראייתי הנלמד מהם, פועלים לחובת תביעתה.
23. הנתבע 2 אף כפר בסכום החוב הנתבע ובמרכיביו הכספיים השונים. בעניין החיוב הנתבע בגין קילומטרים עודפים טוען הנתבע 2, כי התובעת דורשת מהנתבעים תשלום בגין חריגה ממכסת ק"מ על פי מכסה של 4,000 ק"מ, וזאת בניגוד לטופס הזמנה שצורף לכתב התביעה בו צוין כי המכסה הנה 5,000 ק"מ ( ראה נספח ב' לכתב התביעה). עוד טען הנתבע 2 בעניין זה, כי יש לחשב את הק"מ העודפים לכל הרכבים יחדיו ולא עבור כל רכב בנפרד. הנתבע 2 טוען, כי טענותיה של התובעת בגין תשלום עבור ק"מ עודפים נטענו רק בדיעבד, כחצי שנה לאחר החזרת המכונית האחרונה שהושכרה על ידי הנתבעת 1, ומשכך לא הייתה לנתבעת 1 או מי מטעמה כל אפשרות ממשית לערוך חישוב נגדי ולבדוק הלכה למעשה את סכומי החיוב. כן נטען במישור הכספי, כי התובעת לא עשתה הבחנה בין הסכומים הנתבעים על פי רכיבי התשלום והוסיפה מרכיב נתבע של מע"מ ביחס לסכום התביעה כולו ובכך תבעה תשלום בכפל בעניין זה.