ג. טענות הצדדים
תמצית טענות התובעת
11. לטענת התובעת, הנתבעת 1 התקשרה עמה ביום 1.8.2011, באמצעות הנתבע 2 בהסכם שכירות להשכרת רכבים לעובדיה. על פי הנטען, במקרה שהלקוח הנו חברה בע"מ, התובעת דואגת תמיד להחתים את הבעלים של החברה המבקשת להיות לקוח של התובעת על כתב התחייבות וערבות אישית, מהלך אשר בוצע גם במסגרת ההסכמים נשוא הליך זה.
12. על פי הנטען, הנתבע 2 חתם על כתב התחייבות וערבות לפיו הוא ערב לתשלום כל דמי השכירות והתשלומים הנלווים שיגיעו לתובעת מהנתבעת 1. עוד טוענת התובעת, כי הנתבע 2 מסר במסגרת ההתקשרות הראשונית עם התובעת פרטי כרטיס אשראי לצורך הבטחת פירעון התחייבויותיה של הנתבעת 1 כלפי התובעת. בנסיבות אלו, התובעת טוענת, כי על הנתבע 2 לפעול בהתאם להתחייבויותיו ולסלק את מלוא חובה של הנתבעת 1 כלפי התובעת.
13. התובעת טענה, כי בפועל, בתום תקופת ההתקשרות בין הצדדים, נותרה הנתבעת 1 חייבת לה סך כולל של 196,200 ₪, המורכב ממספר רכיבים כדלקמן: א. בגין השכרת הרכבים- 102,092 ₪. ב. הוצאות דלק- 14,687 ₪. ג. ביטוח- 561 ₪. ד. הסבת דוחות- 150 ש"ח. ה. תשלום בגין נסיעה בכביש 6- 5,937 ₪. ו. נזקים- 800 ₪. ז. תשלום בגין ק"מ עודף- 38,910 ₪. ח. תאונות צד ג'- 2,000 ₪.
14. לטענת התובעת, מאז היוצרות החוב היא פנתה אל הנתבעת 1 מספר רב של פעמים לצורך הסדרת חובה , אך נדחתה בטענות שונות והנושא לא טופל. פגישות שתואמו מבעוד מועד בין הצדדים בעניין הסדרת החוב בוטלו על ידי נציגי הנתבעת 1 שוב ושוב.
15. כן נטען, כי רובו המכריע של החוב כלל אינו שנוי במחלוקת לגופו והמחלוקת היחידה בין הצדדים הנה בעניין מרכיב התביעה הנוגע לקילומטרים העודפים בחלק מהרכבים שהושכרו לנתבעים. למרות זאת, הנתבעים, ובפרט הנתבע 2 בהליך זה אשר עוכב כנגד הנתבעת 1, לא שילמו את יתרת החוב, המהווה את סכום התביעה, כמתחייב מהם על פי ההסכמים ובניגוד למתחייב מערבותו האישית המפורשת של הנתבע 2.
תמצית טענות הנתבע 2
16. לטענת הנתבע 2, התובעת הגישה את התביעה בהיותה מודעת לעובדה כי הוגשה כנגד הנתבעת 1 בקשת פירוק, וניסתה בגדר תביעתה להיפרע, שלא כדין, את חובה של הנתבעת 1 באמצעות הנתבע 2.
17. הנתבע 2 טען, כי מעולם לא הוסכם בין התובעת לבינו, והוא עצמו אף לא התכוון ולא הסכים, למתן ערבות אישית על ידו להבטחת התחייבויותיה של הנתבעת 1. על פי הנטען, ערבות אישית של הנתבע 2 מעולם אף לא נתבקשה כלל על ידי התובעת. הנתבע 2 אף טוען בעניין זה, כי כתב ההתחייבות והערבות המקורי לא הוגש לבית המשפט.