34. יתרה מכך: מעיון בתצהירי התובעת ואף מנספחי כתב התביעה עולה, כי ביום 1.8.2011 הושכרו לנתבעת 1 שני כלי רכב ולא אחד. עובדה זו תומכת בטענת התובעת, כי אין זה סביר כי התחייבותו של מר גלר תתייחס אך ורק לעסקה אחת ספציפית, כאשר כאמור לא ניתן על ידו הסבר המניח את הדעת בעניין זה ומייחד את אותה עסקה וקושר דווקא אותה ואותה בלבד למסמך הערבות.
35. זאת ועוד: בסעיף 1 לכתב הערבות מצוין ברחל בתך הקטנה, כי החתום מטה מחויב בכל התחייבויותיה של " CNC " (הנתבעת 1) בקשר עם כל השכרת רכב של החברה, כך שטענתו של מר גלר שהתחייבותו תקפה לעסקה ספציפית בודדת, איננה מתיישבת עם תוכנו המפורש של המסמך וגם בשל כך אין בידי לקבלה.
36. יודגש, כי כמצוטט לעיל, מר גלר לא סייג התחייבותו על גבי כתב הערבות ולא הגביל אותה, באשר למספר הרכבים המושכרים להם יהא מחויב או זהותם של אותם רכבים ואף לא ביחס לתקופת הזמן בה ההתחייבות נשוא המסמך תהא תקפה לגביו. מעבר לכך, מר גלר לא ביקש לבטל את ההתחייבות כלפי הנתבעת 1 לאורך כל תקופת ההתקשרות בין הצדדים ומכל מקום טענה כאמור לא נטענה או הוכחה לפני. כן יודגש, כי כתב הערבות אף אינו מוגבל בזמן.
37. באשר לעדויות שהובאו לפני בעניין זה, אני מקבלת גרסתה וטענתה של גב' הררי בחקירתה הנגדית, לפיה אין זה סביר שהתובעת תחתים את מר גלר כמורשה חתימה בחברה וכנציג של החברה בלבד ולא כערב אישית, שהרי החברה ממילא מחויבת ישירה, כחייבת עיקרית, כלפי התובעת בכל התשלומים. גב' הררי הוסיפה, כי במקרה שהחברה חדלת פירעון, הרי שחתימת מורשה חתימה מטעמה אינה מקנה לתובעת ביטחון ואינה מהווה בטוחה, כי חובה בהכרח יפרע, ולכן הנחיצות בהתחייבות אישית של הבעלים להבטחת כיסוי מלוא התחייבויותיה של החברה במקרים מסוג זה (פרוטוקול הדיון, עמ' 9, ש' 24-27).
38. עוד העידה גב' הררי בחקירתה, כי בזמן אמת היא לא הייתה מודעת לכך שכרטיס האשראי אשר פרטיו נמסרו הנו של החברה ולא של מר גלר (ראה פרוטוקול הדיון, עמ' 18, ש' 25-27). אני מוצאת את עדותה של גב' הררי בנקודה זו, כמו גם בהיבטים אחרים של עדותה, כעדות מהימנה, עקבית וסדורה, המתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר. יודגש, כי גרסתה לא התערערה ולא הופרכה לטעמי בחקירתה הנגדית.
39. מר גלר טען, כי התובעת לא הצליחה להוכיח את "הנוהג" או "הנוהל" בהחתמת מנכ"ל או בעלי החברה בצורה אישית כאשר הלקוח הנו חברה בע"מ. לטעמי, בנסיבות דנן, אין כל צורך או נחיצות להוכיח "נוהג" כזה או אחר, כאשר כתב ההתחייבות והערבות החוזיים קובעים בצורה מפורשת מהן חובותיו של החותם על מסמך זה כלפי התובעת.