53. הנתבעים טענו בעניין זה, כי התובעת התחייבה לכך שחישוב הק"מ העודפים יעשה בקשר לכל הרכבים המושכרים יחדיו ולא עבור כל כלי רכב בנפרד. עוד טענו הנתבעים, כי מכסת הק"מ העודפים שהייתה ידועה להם עמדה על 5,000 ק"מ ולא 4,000 ק"מ כפי שטוענת התובעת.
54. לאחר שעיינתי במכלול ראיות הצדדים בקשר לרכיב הקילומטרים העודפים אני סבורה, כי התובעת הוכיחה תביעתה אף ברכיב כספי זה, אך זאת רק בעניין רכב שמספרו 38-002-72, ולא לגבי הרכב שמספרו 43-11-576. משכך, הריני מקבלת הרכיב הכספי הנטען בגין ק"מ עודפים בצורה חלקית. טעמי בנקודה זו יובהרו להלן.
55. באשר לרכב מסוג שברולט מ.ר. 38-002-72 התובעת הגישה לתיק מסמכים המעידים על הנתון של מספר הק"מ בעת השכרת הרכב בהשוואה לנתון בדבר מספר הק"מ בשלב בו הוחזר הרכב. הרכב הושכר לנתבעת 1 כאשר מד האוץ עמד על 46,666 ק"מ והוחזר עם 118,423 ק"מ. דהיינו, הרכב נסע 71,757 ק"מ בחלק מהתקופה בה הושכר - מיום 9.4.2013 עד ליום 27.2.2014. מנתונים אלו עולה, כי הרכב הושכר לתקופה של עשרה חודשים לערך וחרג ממכסת הק"מ בהתחשב במכסה של 4,000 ק"מ לחודש שהוקצתה עבורו. יש לציין בעניין זה, כי הנהג עצמו מטעם הנתבעת 1 חתם על מסמך החזרת הרכב בו מצוין מספר הק"מ בעת ההחזרה. עיון בחשבונית שצרפה התובעת בעניין הרכב מלמד על התאמה בין חריגת הק"מ לתשלום בפועל בו חויבה הנתבעת 1 ( ראה חשבונית מספר 140222479).
56. שונה מצב הדברים באשר לרכב מסוג יונדאי מ.ר. 43-11-576. מעיון במסמכים שצרפה התובעת עולה כי הרכב הושכר לנתבעת 1 לתקופה שמיום 13.6.2013 ועד ליום 27.2.14, דהיינו לתקופה של כשמונה חודשים. מד האוץ בזמן המסירה עמד על 66,654 והוחזר כאשר עמד על 98,062 ק"מ. דהיינו, הרכב נסע 31,408 ק"מ בתקופה של כשמונה חודשים ומשכאן שלא חרג ממכסת הק"מ שהוקצתה עבורו. התובעת אמנם ציינה בחשבונית מס' 130820958 שהחריגה מסתמכת על תקופה של שנתיים מיום 2.8.2011-21.8.2013, אך לא הציגה מסמכים אחרים חתומים על ידי נהג הרכב המעידים על חריגת ק"מ בתקופה מוקדמת יותר מחודש יוני 2013.
57. בעניין המחלוקת הקשורה למכסת הק"מ בגינה יש לחייב את הנתבעים, מצאתי לדחות גרסתו של הנתבע 2 אשר טען כי בהתאם להסכם, המכסה אמורה לעמוד על 5,000 ק"מ ולא על 4,000 ק"מ. כלי הרכב בגינם חייבה התובעת את הנתבעים בנושא זה שייכים לקטגוריה D. בהסכם השני שכותרתו "הצעת ההתקשרות לשכירת רכב" מצוין, כי המכסה תעמוד על 4,000 ק"מ. יתכן כי התובע מבסס טענו על ההסכם הראשון המתייחס לקטגוריה B, שם אכן רשום כי המכסה תעמוד על 5,000 ק"מ, אך הדברים אינם רלוונטיים, כאמור, לרכבים מקטגוריה D, ומשכך אני דוחה אף את טענתו של הנתבע 2 בעניין זה. יש אף לדחות טענתו של מר גלר בדבר החישוב הכללי של הק"מ שיש לערוך עבור כלל המכוניות המושכרות ולא בגין כל מכונית בנפרד. טענה זו של מר גלר אינה נסמכת על ראיה ממשית כלשהי למרות קיומם של מסמכי התקשרות בכתב ודומה כי נטענה בעלמא ובשפה רפה.