348. התובעת העמידה את תביעתה בראש תביעה זה על סכום של 1,000,000 ש"ח.
349. התובעת ביקשה לבסס את תביעתה בראש תביעה זה, בין היתר, על עדות מנהל החשבונות שלה, מר מאיר אברו. אלא שבמהלך חקירתו הנגדית על ידי ב"כ הנתבעת הוברר, שמר אברו לא הזכיר בתצהירו חשבון נוסף שהיה לתובעת בבנק מזרחי טפחות, והוא לא ציין את העובדה שבחודשים יולי ואוגוסט 2011 ביקשה התובעת מהנתבעת להעביר את הכספים המגיעים לתובעת לחשבון שלה בבנק מזרחי טפחות.
350. הנתבעת טוענת, כי "תצהירו איננו אלא מסכת הסתרה אחת גדולה של העובדות, והכל, כך נראה, מתוך תקווה או מחשבה שמוריה לא תהיה ערנית ולא תבדוק את העובדות לאשורן" (סעיף 1150 לסיכומי הנתבעת). הנתבעת אינה מייחסת את "ההסתרה" למר אברו, אלא לתובעת ולמנהלה. "קשה להלום את הטענה (שלא נטענה) כי תצהירו של מר אברו הוגש מבלי שמר אלון ידע בדיוק על מה שמוצהר בו וכי הוא ביקש שהדברים יובאו בפני בית המשפט הנכבד כשם שהובאו" (סעיף 1151 לסיכומי הנתבעת).
351. התובעת אינה חולקת על כך שראוי היה להביא בתצהירו של מר אברו את עניינו של החשבון בבנק מזרחי טפחות. אלא שלטענתה, מדובר בטעות ובהשמטה לא מכוונת (סעיף 751 לתצהיר התובעת).
352. אכן, אין חולק על כך שויסמן הורה לעכב את התשלומים שהנתבעת הייתה צריכה להעביר לתובעת ביום 31.3.11. מקובלת עליי טענת התובעת, שלא הייתה לו עילה לעשות כן. עם זאת, לא עלה בידי התובעת להוכיח את טענתה בדבר נזקים שנגרמו לה בשל כך. בעוד שבתצהיר מנהל החשבונות של התובעת נטען, כי בגין התקופה שבין מרץ לאוקטובר 2011 שילמה הנתבעת לתובעת סכום כולל של כ-120,000 ₪ (סעיף 1157 לסיכומי הנתבעת), הנתבעת
--- סוף עמוד 89 ---
טוענת, וטענה זו לא נסתרה, כי בשנת 2011 היא העבירה לתובעת, רק בחשבון שבבנק מזרחי טפחות, סכום העולה על מיליון ₪ (סעיף 1162 וסעיף 1169 לסיכומי הנתבעת).
353. סיכום הדברים הוא, אפוא, שלא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה בעניין זה, ועל כן אני מחליט לדחותה.
תביעת התובעת לפיצוי בגין אובדן מוניטין
354. קבעתי לעיל כי הנתבעת הייתה זכאית להפסיק את ההתקשרויות שהיו לה עם התובעת. לפיכך, בעצם ההחלטה להפסיק את ההתקשרויות, גם אם היא פגעה במוניטין של התובעת, אין כדי להעניק לתובעת עילת תביעה.
355. שונים הם פני הדברים באשר לנימוק שעליו ביססה הנתבעת את החלטתה. כפי שצוין בהרחבה לעיל, הנתבעת נימקה את הפסקת ההתקשרויות עם התובעת בכך שהתובעת נכשלה בניהול הפרויקטים שנמסרו לה. כפי שעלה מעדות ויסמן וממכלול הראיות, לא זה היה הנימוק העיקרי להפסקת ההתקשרויות עם התובעת. כפי שקבעתי לעיל, גם אם היו בעבודת התובעת ליקויים כאלה ואחרים, לא היה בכך כדי להצדיק את הפסקת ההתקשרויות עמה.