--- סוף עמוד 51 ---
93. אשר לתביעה לדמי הבראה מכוח צו ההרחבה ולתביעות האחרות שהעלו המערערים בתיק ע"ע 51934-10-14 (עובדי הקמ"טים השונים), שעניינן תנאי שכר ועבודה אחרים החלים על עובדי מדינה: כאמור, בכל כתבי התביעה הועלתה תביעה מכומתת לתשלום דמי הבראה על פי הוראות צו ההרחבה. בתביעתם של עובדי הקמ"טים השונים הועלתה גם תביעה ל"חישוב הוותק והדרגה לפי התואר האקדמאי" וכן טענה לא ברורה לעניין תשלום שכר גלובלי בניגוד לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958. בתצהירים הועלתה גם דרישה (לא מכומתת) לתוספת משפחה, נסיעות, רמת הסתכנות, אש"ל החלים על עובדי מדינה וכן זכויות פנסיה. למעט בנוגע לזכות לדמי הבראה, המערערים, אשר נטל הראייה עליהם, לא פירטו תביעות אלה, ובכלל זאת לא הובהר על ידם מה הזכות הנתבעת ומה המקור הנורמטיבי של הזכות הנתבעת על ידם. כמו כן, לא פירטו המערערים את הזכויות הסוציאליות המשולמות להם על פי הדין הירדני.
כאמור, בהתאם לפסיקה, יש לבחון יש לבחון באופן פרטני בנוגע לכל נורמה אם יש מקום לסטות מהסכמת הצדדים להחיל את הדין הירדני ולהחיל את הדין הישראלי.
94. אבהיר, כי קביעתי בעניין תחולת הדין הישראלי מתייחסת לשכר מינימום על פי החוק, זכות המגיעה לכל עובד על פי הדין הישראלי, ואין משמעותה קביעה כי בהכרח זכאים המערערים לכל זכות מכוח הדין הישראלי, ולכל תנאי השכר והעבודה החלים על עובדי מדינה המועסקים במינהל, אשר אינם אחידים, וכי אי תשלום תנאי העבודה החלים על עובדי מדינה משמעותה הפליה פסולה. ככל שמדובר בתביעה לרכיבי שכר ותנאי עבודה אחרים ששולמו לעובדי המדינה שהועסקו במינהל האזרחי, לרבות דמי הבראה שהם חלק מאגד הזכויות הסוציאליות המשולמות לעובד, וכן הרכיבים המשולמים על פי הנטען לעובדי מדינה, שנתבעו על ידי המערערים בתיק ע"ע 51934-10-14, יש לבחון את מהותם, מקורם והתנאים לתשלומם, והאם יש מקום להחילם על המערערים, בהתחשב גם בזכויות המשולמות להם על פי הדין הירדני, במהות תפקידם ובהשלכות העובדה שהם מועסקים על ידי המינהל האזרחי ולא על ידי המדינה. כך למשל, בכל הנוגע לזכות לביטוח פנסיוני, למשל, יש לבחון עניין זה גם בהתחשב בשוני המהותי בין הזכויות – פנסיה תקציבית לעומת פנסיה צוברת לעובדים שהועסקו במדינה החל
--- סוף עמוד 52 ---
ממועד מסוים - ואף באפשרות המעשית לבטח את המערערים בביטוח פנסיוני על פי הדין הישראלי.