15. לטענת חנה, למרות האמור במכתב הביטול בחר הקבלן שלא לתקן הפרות ההסכם שביצע, ומשתקופת 30 הימים שנקצבה במכתב לתיקונן חלפה זה מכבר, נכנס הביטול לתוקפו. לשיטתה, הגם שההסכם בוטל על-ידה כנדרש בסעיף הביטול, ולמרות היותו של עו"ד מאנדל נאמן עבור הצדדים על ייפויי הכוח למחיקת הערת האזהרה – לא פעל למחיקתה כנדרש. לאור זאת סבורה חנה, כי עו"ד מאנדל הפר את חובת הנאמנות המוטלת עליו כלפיה ואת חובתו החוזית כלפיה בהתאם לאמור בהסכם.
16. עוד טוענת חנה, כי הקביעות בפס"ד ההפרה ביחס להעדרו של רישיון בנייה מצד הקבלן הפכו חלוטות, ומאחר שבחוזה הטעון רישיון לפי דין - חזקה היא כי הרישיון מהווה תנאי מתלה - דינו של ההסכם שבין הצדדים להתבטל.
17. לשיטת חנה, עסקת הפדיון הוגבלה למועדים קצובים בלבד אשר חלפו עוד בשנת 2012 הן בהתאם לקבוע בנספח השלישי והן לפי האמור בפס"ד ההפרה, וכי ממילא תמורת הפדיון נקבעה בהתאם למחירי הדיור בשנת 2012 אשר אינם עדכניים. משכך, טוענת חנה, אין כל רלוונטיות להצעות הקבלן להעביר כיום את התשלום הנדרש עבור פדיון הדירות.
תמצית טענות המשיב 1
18. לטענת הקבלן, אין מחלוקת כי ההסכם הופר על-ידו באופן יסודי ואולם, מאחר שחנה לא ביצעה מסירה של מכתב ביטול כנדרש בסעיף הביטול, יש לדחות את התובענה. לשיטתו, על מכתב הביטול היה להישלח בדואר רשום בהתאם לסעיף 15 להסכם, ועל חנה היה להפקיד עותק ממנו בידי עו"ד מאנדל ולצרף הוכחה על שליחתו באמצעות הצגת אישורי מסירה חתומים.
19. עוד טוען הקבלן, כי לפי האמור בסעיף הביטול, היה על מכתב הביטול להישלח ישירות אליו ולא אל בא-כוחו עו"ד קריטנשטיין, וכי שליחת מכתב הביטול למענו הקודם ולא למושב ינוב, על אף העדכון שקיבלה חנה מעו"ד מאנדל בדבר הכתובת העדכנית של הקבלן, מהווה שימוש לרעה מצד חנה בהליכי משפט וכוונה ליצור הפרה של ההסכם. הקבלן סבור כי "כלל הידיעה" לא חל במקרה דנן מאחר שחנה התעלמה במפגיע מכתובתו הנכונה למשלוח מכתב הביטול.
20. לעמדת הקבלן, כל עוד ההסכם לא בוטל כנדרש בהוראותיו, רשאי הצד המפר להוסיף ולקיימו ולפיכך, משעה שהסתיים שלב המשא ומתן בין הצדדים, פנה אל חנה באמצעות מכתב הפדיון בהצעה לקיים את עסקת הפדיון, ולהעביר לה תמורה בסך 3.5 מיליון ₪ עבור הדירות. כמו כן מציין הקבלן, כי במכתב זה אף התחייב לשלם לחנה את כל הנדרש בנספחים, לרבות את התשלום העומד על 4,000 דולר בגין איחור של 18 חודשים במסירת החזקה בדירות וכן את הסכומים שנפסקו לזכותה בפס"ד ההפרה. לגרסת הקבלן, התנהלות חנה מלמדת כי ממילא לא היה בדעתה לקבל את הצעתו למימוש עסקת הפדיון גם אם הצעה זו הייתה נמסרת לה במסגרת 30 הימים שנקבעו במכתב הביטול לתיקון ההפרה, כאשר בכך, לשיטתו, גילתה כי הפרת ההסכם כלל איננה הסיבה האמיתית לרצונה לבטלו. לטענת הקבלן, אף ככל שיקבע שביטול ההסכם בוצע כדין על-ידי חנה, מדובר בנסיבות אלו בביטול שאינו צודק, שכן עמידה על כוונת הביטול בהתעלם מכוונתו לחזור בו מן ההפרה באמצעות הצעה למימוש עסקת הפדיון מנוגדת לחובת תום הלב.