21. בנוסף טוען הקבלן, כי הגשת תובענה בהמרצת פתיחה מחייבת הקפדה על ניקיון כפיים ותום לב בעוד שחנה הפרה חובה זו בהסתירה מבית המשפט מידע רלוונטי. לגרסת הקבלן, חנה נהגה בחוסר תום לב עת לא השיבה להצעתו לקיים את עסקת הפדיון, ובכך שלא צירפה להמרצת הפתיחה את מכתב תשובתו בנושא ואת תשובת עו"ד מאנדל. הקבלן מוסיף וטוען כי גם בהליך הראשון נהגה חנה בחוסר תום לב עת הגישה סיכומים מורחבים.
ב. דיון והכרעה
22. המחלוקת העיקרית הדרושה הכרעה בתובענה שבפני הינה בשאלה האם ההסכם שנכרת בין הצדדים בוטל כנדרש בסעיף הביטול לצורך מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת הקבלן על המקרקעין, אם לאו.
23. ראשיתו של הדיון תוקדש אפוא לפרשנות סעיף הביטול ולבחינה האם מכתב הביטול ששלחה חנה עולה בקנה אחד עם כוונת הצדדים בסעיף זה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בלשון ההסכם ובנסיבות העניין. לאחר מכן, אדון בהצעת הקבלן לקיומה של עסקת הפדיון ובנפקותה לביטול ההסכם, ובסיום, אתייחס לטענות חנה בתוצאה הנדרשת בנוגע לפעולות עו"ד מאנדל כלפיה.
פרשנות סעיף 9ב להסכם
24. כידוע, לפי סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות") ביטול של חוזה בעקבות הפרתו "יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה", כאשר על הודעה כאמור להינתן "בדרך שקבעו הצדדים, ובאין קביעה כזאת – בדואר רשום או בדרך אחרת המקובלת בנסיבות העניין" (ס' 21(א) לחוק התרופות).
במקרה שבפני, הסדירו חנה והקבלן את הדרך בה יש לבטל את ההסכם בעקבות הפרתו היסודית לצורך מחיקת הערת האזהרה, וזאת במסגרת סעיף הביטול אשר לפיו [ההדגשות אינן במקור, הערה שלי – י.ש]:
"לאחר חתימת החוזה, יהא הקבלן רשאי לרשום הערת אזהרה. הקבלן יפקיד בידי עורכי הדין ולפני שירשום הערת אזהרה לטובתו, ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר ולפיו יוכל עוה"ד לבטל את הערת האזהרה שנרשמה לטובת הקבלן, במקרה של הפרתו היסודית של החוזה. עורך-הדין לא יעשה שימוש בייפוי הכוח, אלא אם הפקידו המוכרים בידיו מכתב אשר נשלח אל הקבלן ובו הם מודיעים לקבלן כי החוזה יבוטל באם לא יתקן את ההפרה בתוך 30 יום וההפרה לא תוקנה.
ביטלו המוכרים חוזה זה בשל הפרה יסודית, כאמור, הקבלן יהיה זכאי להחזר תשלומי מס השבח, מס המכירה, והמע"מ............"
ייפוי הכוח שהופקד בידי עו"ד מאנדל, מאפשר לפיכך מחיקת ההערה שנרשמה לטובת הקבלן במקרה בו ההסכם הופר באופן יסודי. בענייננו, מהוּת הפרותיו של הקבלן את ההסכם שבין הצדדים נדונה בהרחבה בפס"ד ההפרה בו נקבע, בין היתר, כי התנהלותו של הקבלן עלתה כדי הפרה יסודית של ההסכם (כאשר בהעדר ערעור - הפכו קביעות אלו זה מכבר לחלוטות), ומשכך, מצויים אנו בגדרי האפשרות לביטול ההסכם לשם מחיקת הערת האזהרה כקבוע בסעיף הביטול. ואולם, מה הייתה כוונתם של הצדדים ביחס לפעולות הדרושות בגדרי סעיף הביטול?