המבקשת חזרה וטענה כי החברה הוקמה כיוון שכך סוכם בין הצדדים מלכתחילה עוד בהסכם 94'.
השינוי היחיד היה שביזנס טיים נרשמה כבעלת מניות בחברה. זאת, כאמור, לאור ההסכמה כי היא תחזיק בנאמנות במניות החברה עבור המבקשת ורונית.
בחקירה הנגדית חזרה המבקשת וטענה כי היא לא מכירה את הסכם 95'.
באשר לחתימתה אמרה המבקשת כי החתימה דומה לחתימתה אבל היא איננה בטוחה בכך (עמ' 8 לפרוטוקול).
משהוצג למבקשת העותק המקורי של הסכם 95' – חזרה ואמרה "אני אומרת שזה דומה ואני לא יכולה להצהיר חד משמעית שזה שלי" (עמ' 9 לפרוטוקול).
המבקשת אף טענה, כי לאור העובדה שבמועד החתימה על ההסכם הייתה טרודה בבעיות הריונה, ברור שבמועד שרשום בהסכם לא חתמה עליו.
יש לציין, כי לא מצאתי צורך להידרש לטענות הרבות שהועלו על ידי הצדדים לעניין ההיריון בסיכון של המבקשת.
לאחר מספר שאלות בעניין החתימה על הסכם 95' נשאלה המבקשת על ידי בא כוח המשיבים:
"ש. הטענה שלך שזו לא חתימתך שזה זיוף?
ת. או.קיי" (עמ' 13 לפרוטוקול).
בעקבות תשובתה של המבקשת מונה מומחה על ידי בית משפט, בהסכמת הצדדים, לשם בדיקת חתימתה על הסכם 95'.
המבקשת ביקשה בשלב מסוים להורות על ביטול מינוי המומחה.
אולם, לאחר קבלת תגובות לבקשה זו ניתנה על ידי החלטה לפיה אין לשנות את ההחלטה בדבר מינוי המומחה ומסירת חוות דעתו לבית משפט (החלטה מיום 25.1.15).
בחוות דעתו קבע המומחה, מר אמנון בצלאלי, כי בבדיקה שערך מצא התאמה בתכונות הכתיבה בין חתימות המבקשת על עותקי ההסכם שבמחלוקת ובשטר העברת מניות, שאף הוא נמסר לבדיקתו – לבין הדוגמאות על שמה שקיבל בבדיקה: "במידה שאינה מותירה בי ספק של ממש שהמסמכים נחתמו על ידה".
טיעוני המבקשת בעניין מועד חתימת ההסכם אינם מעלים ואינם מורידים.
אין בהם כדי לשנות את קביעתו של המומחה, לפיה מסקנתו היא שהמבקשת חתמה על הסכם 95', כאשר חתימתה מופיעה על החותמת של ביזנס טיים יחד עם חתימתה של רונית.
סיכום ביניים
בשלב זה ניתן לקבוע כי הצדדים התכוונו להקים עסק משותף בתחום התיירות העסקית בה יהיה חלקו של שלום, באופן אישי או באמצעות סקנורמה - 51% וחלקן של המבקשת ורונית – 24.5% כל אחת.
על פי הסכם 94' הסכימו הצדדים אשר הוגדרו בהסכם, כאמור, כ"השותפים", להקים חברה והתחייבו כי יעשו את כל המאמצים להקמת סוכנות נסיעות בעלת רישיון עצמאי.
עוד הוסכם כי כל ההחלטות המהותיות הקשורות לניהול החברה יובאו לדיון בפני כל בעלי המניות בחברה, כלומר, כל השותפים.
לא יכולה להיות מחלוקת כי ההיגיון העסקי להקמת העסק המשותף הוא אחד – שותפות בין המבקשת, שלום ורונית בפעילות של עסק חי.
מהראיות אשר פורטו לעיל, עולה כי שלום העלה מעת לעת רעיונות שונים באשר לדרך הקמתו ורישומו של העסק המשותף.
העובדה כי בסופו של דבר הוקמה החברה ורישום מניותיה נעשה כפי שנעשה, בהסכמת המבקשת, אינה משנה את מהות היחסים בין הצדדים – יחסים של שותפות בעסק המשותף כאשר ברור שהכוונה היא לשותפות בעסק הפעיל ונושא הרווחים - ולא בחברה שאינה פעילה כלומר ביזנס טיים.