במסגרת תגובתם הציגו המשיבים את חלוקת האחריות בחברה: לטענתם, רונית אחראית על המחלקה העסקית של החברה, מחלקת התמריץ, מחלקת הכנסים הבינלאומיים בחו"ל וכן משמשת כפרוייקטורית בתפעול כנסים בארץ. עדה אחראית על מחלקת המכירות והשיווק של החברה, על מחלקת הכנסים המקומיים בישראל ומשמשת כפרוייקטורית בתפעול כנסים בחו"ל.
שלום מכהן כמנכ"ל החברה, מנהל הכספים והחשבונות, הוא עוסק בהתנהלות מול הרשויות ואחראי על ההתנהלות השוטפת לרבות הניהול האדמיניסטרטיבי.
בתחום המקצועי משמש שלום מנכ"ל משותף של מחלקות הכנסים יחד עם רונית ועדה, מנהל המחלקה הטכנית ומחלקת המחשוב של החברה.
בשל מערכת היחסים החברית בחברה, עבדו שלום, רונית והמבקשת בשיתוף פעולה מלא, כל אחד בתחום אחריותו. ניתן לכל אחד מהם חופש פעולה אישי לביצוע מטלותיו והם חלקו שכר שווה ותנאים (סוציאליים ונלווים) שווים. אולם, עדה אינה מנכ"לית משותפת בחברה ואינה דירקטורית. היא עובדת החברה ושותפה לניהולה, במעמד שווה לרונית.
המשיבים טענו כי אין כל יסוד לטענת המבקשת לפיה שלום שימש כ"שותף שקט", שכן הוא היה "הרוח החיה" מאחורי החברה.
עוד נטען, כי בשנים 2000-2001 וכן משנת 2007 ואילך, נעדרה המבקשת מהעבודה במשך ימים ארוכים בשל נסיבות אישיות, כאשר רונית נשאה בכל האחריות ומילאה גם את תפקידה של עדה. זאת, מבלי שהמשיבים הלינו על התנהלותה, על היעדרויותיה התכופות או על היקף שעות העבודה הנמוך משמעותית מזה שלהם.
המשיבים התייחסו ליתר הטענות שנטענו על ידי המבקשת בהמרצת הפתיחה ובכלל זאת, לאופן הליך רישום החשבונות בחברה, לזכויות החתימה בחברה וכן לעיון שניתן למבקשת במסמכי החברה.
לטענתם, עדה הייתה ממונה על הגבייה מלקוחות המשרד, על גביית עמלות מספקים ועל בדיקת דוחות החיובים של החברה על בסיס חודשי. לכן, הייתה עדה מודעת לכל היתרות הקיימות בספרי החברה בכל זמן נתון.
כמו כן, הייתה לעדה גישה לחשבון הבנק של החברה במידה ורצתה לבחון את דפי הבנק ואת התנועות בחשבון החברה. שלום עצמו לא היה מעורב באישור החשבוניות או בתשלום לספקים, למעט החשבוניות של הפרויקטים בניהולו. שלום עסק בעיקר בפיקוח על מנהלת החשבונות; תשלום חשבונות כלליים של המשרד והגשת הדוחות השוטפים לרשויות.
עוד נטען, כי לאחר אישור הדוחות הכספיים של החברה ע"י רו"ח המבקר של החברה, נהגו הצדדים לקיים ישיבה שנתית מסכמת במסגרתה נדונו הדוחות השנתיים, בהן נכחה עדה יחד עם בעלה. זאת, על אף שאין לעדה זכות לעיין בדוחות הכספיים של החברה, שכן היא אינה דירקטורית או בעלת מניות בה. יחד עם זאת ועל מנת לקדם באופן יעיל את עניני החברה, נערכו ישיבות אלה בנוכחות כל הצדדים והונהגה מדיניות של שקיפות מלאה בניהול ענייני החברה.
נטען כי שלום לא נהג למסור למבקשת את מאזני הבוחן של החברה ולא הייתה מוטלת עליו חובה לעשות כן. כל מאזני הבוחן שצורפו לכתב התביעה אינם סופיים ונלקחו כנראה ע"י המבקשת שלא כדין.
עוד נטען, כי שלום נהג לקיים ישיבות עם המבקשת ולהשיב על כל שאלותיה לפרטי פרטים.