חקירתו של רו"ח נבט, אשר לא זכר את האירועים, מעמידה בספק גדול ביותר את גרסת המשיבים לפיה הוכנו שטרי העברת המניות בשנת 98' במעמד אחד במטרה לבצע את העברת המניות בחברת ביזנס טיים בהתאם להסכם 97'.
התאריך הנטען נמצא אך ורק על שטר העברת המניות לשלום ואיננו מצוי על אף אחד משטרי ההעברה האחרים ואף לא על ההודעות לעברת המניות.
גרסתו של שלום באשר לנסיבות ומועד החתימה על שטרי העברת המניות - הייתה בלתי אמינה.
בתצהיר טען, כאמור, שלום כי המבקשת הייתה אמורה להגיע לרו"ח נבט כדי שיאמת את חתימה וכדי לאשר את העברת המסמכים לעדכון רשם החברות.
בחקירתו הנגדית עלתה גרסה אחרת לפיה "אני לא זוכר ששלחנו אותה דווקא לנבט סימון, לדעתי היא יכלה ללכת לכל רואה חשבון אחר" (עמ' 266 לפרוטוקול).
לגרסה זו אין כמובן זכר בתצהירו והיא אף אינה עולה בקנה אחד עם אף גרסאותיו של רו"ח נבט.
בשלב מאוחר יותר העיד שלום כי מסר את המקור למבקשת ולרונית וכי סיכם עם רו"ח נבט ששתיהן, רונית והמבקשת, אמורות היו ללכת אליו.
משנשאל במפורש מה סיכם אמר "אני לא זוכר... תשמעי זה היה בשנת 98', אני לא זוכר, לדעתי, הם היו אני שלחתי אותם... נכון שלחתי אותה לנבט סימון, זה מה אני אומר, לדעתי, סכמתי" (עמ' 270 לפרוטוקול).
משנאמר לשלום כי קודם העיד שהמבקשת יכלה לפנות לכל רואה חשבון טען כי תשובה זו ניתנה לגבי פנייה שלה בשנת 2011.
שלום נשאל פעם נוספת:
"ש. אז מה סיכמת עם נבט סימון?
...
ת. אמרתי, נבט סימון ואני סיכמו שרונית ועדה יחתמו בפניו והוא יעשה את העברה"
כאשר נשאל אם זו גרסתו עתה מדוע החתים הוא את המבקשת על שטר העברת המניות, עלתה גרסה נוספת "כפי שאמרתי לך אני החתמתי אותם שהם קיבלו ממני את השטר הזה ושמתי עותק שלו אלי"
עוד הוסיף לאחר מכן "נניח שזה אימות של החתימות שלהן על השטר והן מסכימות והן קיבלו ממני וקבלה ומה שאת תרצי אני לא זוכר ב- 98' מה היה... לא זוכר מה היה ב- 98' גברתי הנכבדה" (עמ' 270-271 לפרוטוקול).
תשובותיו המתחמקות והבלתי עקביות של שלום מביאות למסקנה כי שלום לא זוכר מה היה ב- 98', שכן מדובר באירועים שלא היו ובמסמכים שנחתמו והוחתמו כל אחד מהם בנסיבות אחרות ובזמן אחר.
רונית לא העידה בתצהירה דבר בעניין חתימת שטרי העברת המניות.
משנשאלה בחקירתה הנגדית מדוע לא העידה בעניין זה השיבה "לא זוכרת למה"
משנשאלה אם הלכה לרו"ח נבט ואם חתמה על שני השטרות השיבה "אני לא זוכרת אם חתמתי אבל לא הפקדתי, שכחתי".
בהמשך טענה רונית כי אינה זוכרת אם חתמה על השטרות אבל "אני זוכרת שהיינו שלושתנו וקיבלנו ושלום הסביר לנו והכל".
בהמשך שינתה מעט את גרסתה וטענה "אני לא זוכרת אם חתמתי, אני זוכרת, אולי כן אני לא זוכרת אם חתמתי או לקחתי והוא אמר לנו ללכת לסימון מתי שאנחנו נרצה... אני זוכרת שהוא אמר לי הוא הסביר לנו והביא לנו את השטרות האלה וחתמנו".
משנשאלה פעם נוספת:
ש. את לא יודעת אם חתמת?
ת. יכול להיות שכן חתמתי אני חושבת שכן, להגיד לך אם אני בטוחה אני לא יודעת".
רונית נשאלה האם היא יכולה לזכור מדוע לא הלכה לרו"ח נבט.
תשובתה לכך הייתה "שכחתי, אני אגיד לך למה, אין לי זמן, לא היה לי. היה לי כל כך הרבה עבודה ולא היה לי זמן לפרוצדורה... " (עמ' 317-318 לפרוטוקול).
גרסה זו הכוללת מספר אפשרויות אינה אמינה עלי לגופה ונראה כי כל מטרתה היא לתמוך בעדותו של שלום.
חוסר העקביות המוחלט בעדויות אלה - תומכות בגרסתה של המבקשת, לפיה לא נמסרו לה שטרות כלשהם בשנת 98'; כי אין בסיס לגרסתם של המשיבים בעניין זה וכי המועד היחיד בו חתמה על שטר העברת מניות היה בשנת 2003. פרטי השטר לא היו מלאים והמבקשת מסרה את השטר המקורי לשלום - שלא עמד בהבטחתו ולא העביר על פיו 24.5% ממניות החברה על שמה.
תמיכה נוספת לגרסתה של המבקשת יש למצוא בחוות דעתו של בצלאלי.
המומחה מצא אכן זהות בתכונות הכתיבה בין כתב היד שבמילוי הפרטים בשטרי העברת המניות המתייחסים לשלום ולרונית - לבין דוגמאות החתימה על שם סימון נבט.
עם זאת, בבדיקות שערך מצא המומחה כי מילוי הפרטים בשטר העברת המניות על שמה של המבקשת, אותו ציין כמסמך ז', נעשה בכלי כתיבה השונים מכלי הכתיבה בו מולאו הפרטים בשטרי העברת המניות המתייחסים לשלום ולרונית.
לאור זאת, קבע בצלאלי:
"ממצא זה תומך באפשרות שהפרטים במסמך ז' לא מולאו באותו מעמד של מילוי הפרטים שביתר שטרי העברת המניות".
עוד ציין המומחה כי המילה "ביזנס" בכותרת שטר העברת המניות המתייחס למבקשת, נכתב בעט כדורי בצבע שחור והמשך המילוי נעשה בעט כדורי בצבע כחול.
המומחה העיר "בהתייחס לשאלת בית משפט לגבי תוכן המסמך בשעת חתימת עדה מורג, ובהנחה שמקבלי ההעברה חתמו במסמכים ח'-י' לאחר שהתוכן מולא בידי רו"ח נבט, כי אז משמעות מסקנתי בסעיף זה הינה שלא ניתן להסיק מהקשר שבין המסמכים כי גם מילוי מסמך ז' נעשה לפני החתימה".
תמיכה חד משמעית בגרסתה של המבקשת לפיה נמסר לה על ידי שלום שטר העברת מניות בשנת 2003, שפרטיו לא מולאו, ניתן למצוא בהשתלשלות העניינים באשר למסמכי המקור.
בהתאם לגרסתו של שלום, נמסר שטר העברת המניות למבקשת בשנת 98' והמקור נותר אצלה.
גרסה זו לא הייתה מקובלת עלי לגופה, כפי שכבר ציינתי לעיל.
בסופו של הדיון אף הסתבר כי המקור לא נותר אצל המבקשת –עובדה התומכת לחלוטין בגרסתה כי מסרה את המקור שהוא חתום על ידה ללא פרטים לשלום בשנת 2003.
במהלך חקירתו הנגדית של רו"ח נבט, לאחר שהעיד כי הוא לא חושב שמקור השטרות של המבקשת ושל רונית אצלו, הודיע ב"כ המשיבים כי המסמכים המקוריים של רונית ושל שלום נמצאים.
ב"כ המבקשת ביקשה לראות אותם וב"כ המשיבים אמר "אני לא מסכים".
בהמשך נקבע על ידי כי יש להגיש את מקור שטרי העברת המניות לתיק בית משפט.
לאור זאת, נאמר על ידי ב"כ המשיבים "הנה המסמכים המקוריים, הם לא כוללים את זה של עדה כמובן, המקור של עדה שהוא לא אצלי לא אצלנו".
ב"כ המשיבים נשאל במפורש על ידי בית משפט:
"ש. המקור של עדה לא אצלכם?
ת. לא".
שטרי העברת המניות המקוריים סומנו במהלך הדיון כ-נ/2.
ב"כ המשיבים ציין פעם נוספת לפרוטוקול כי אין לו את המקור וכי המקור "זה אצלה ב- 150 ארגזים בגג".
ביום 1.12.14 הגישו המשיבים בקשה להגשת השטר המקורי המתייחס להעברת מניות על שם המבקשת בטענה כי המסמך נמצא בארכיון המשרד לאחר שחיפשו אותו.
כל השטרות המקוריים הועברו למומחה לשם בדיקתם ובחוות דעתו התייחס בצלאלי, כאמור, לכלי
הכתיבה השונים המופיעים על גבי השטרות.
"מציאת" השטר המקורי המתייחס למבקשת במשרדי החברה - סותר לחלוטין את גרסת המשיבים לפיה נמסר המקור למבקשת ונותר בידה, גרסה עליה חזר ב"כ המשיבים במשנה תוקף במסגרת הדיון בבית משפט.
התוצאה היא כי יש לקבל את גרסתה של המבקשת בעניין שטר העברת המניות.
ואין לכן מקום לגרסתם של המשיבים לפיה הייתה הסכמה כלשהי, בשלב כלשהו, לרשום את מניות ביזנס טיים על שם מי מהצדדים.
- התייחסות הצדדים למעמדם בחברה
כפי שטענה המבקשת קיימות אינדיקציות חיצוניות רבות לכך שהצדדים ראו את עצמם כבעלי זכויות מהותיות בחברה עצמה, ללא כל קשר לדרך רישום מניותיה.
כך נעשה במהלך השנים הרבות בהן פעלה החברה - עד ליום 4.9.12 מועד בו נשלח מכתב לרואה חשבון כוכבי, אשר פעל בשמה של המבקשת, על ידי באי כוח החברה (נספח ט"ו להמרצת הפתיחה) – בו הוכחשו כל טענותיה של המבקשת בדבר זכויות בחברה.
הראיות המפורטות להלן תומכות בגרסתה של המבקשת לפיה הסכימה לכל ההצעות שהועלו על ידי שלום וכי חתמה על הסכם 95' כהמשך ישיר להסכמות שנקבעו בהסכם 94' – תוך הסתמכות על דבריו לאור האמון שנתנה בו - לפיהם מניות החברה יוחזקו עבורה ועבור רונית על ידי ביזנס טיים.
עוד יש לקבוע בבירור כי ראיות אלה תומכות אף הן בגרסתה של המבקשת לפיה הסכם 97' לא שינה דבר ובקביעה לעיל לפיה מדובר בהסכם אשר נותר כאות מתה.
די לציין מספר דוגמאות מחומר הראיות שהוצג במהלך הדיון:
* עדה צירפה לתצהיר תעודת עובד ציבור של משרד התיירות.
בתעודה נאמר כי התיק עצמו בוער.
אולם, במערכת המחשוב נמצאו, בין היתר, הפרטים הבאים: בעלים: סקנורמה וביזנס טיים; בעלי מניות: עדה מורגן, רונית כהן, שלום חזקיהו; בעלים/מנהלים: עדה מורגן, רונית כהן, שלום חזקיהו.
לתעודת עובד הציבור צורף תדפיס צילום הפרטים שנמצאו במערכת סוכני הנסיעות כפי שנוהלה בתקופה רלוונטית, על בסיסם ניתן רישיון סוכנות הנסיעות.
שלום אישר בחקירתו הנגדית כי הוא מי שפנה למשרד התיירות כדי לקבל רישיון (עמ' 242 לפרוטוקול).
במהלך הדיון התנגד ב"כ המשיבים להתייחס לאמור בתעודת עובד הציבור אשר צורפה במסגרת נספח 21 לתצהירה המשלים של המבקשת. זאת, לאור העובדה שבהחלטה בעניין הבקשה להזמנת עדים נוספים - לא הייתה התייחסות ספציפית המתירה את הגשת תעודת הציבור.
בית המשפט ציין כי לא הייתה אכן התייחסות ספציפית לתעודת עובד ציבור במסגרת ההחלטה.
עם זאת, נקבע כי אין סיבה שלא להתיר את הגשת התעודה בכפוף לכך שב"כ המשיבים רשאי לחקור את נותן תעודת עובד הציבור, אף אם הייתה תקלה בעניין זה.
ב"כ המשיבים הודיע כי ייתן את עמדתו בעניין זה. אולם, בסופו של דבר, לא התבקשה חקירת עובדת הציבור אשר נתנה את התעודה.
בחקירתו הופנה שלום למסך בו נרשמו הבעלים כמפורט לעיל ונשאל האם הוא מסר את המידע הזה.
לכך ענה "כן, אבל לא. ההצגה שלך לא מדויקת ולא נכונה... אם את לא רוצה להראות לי את המסמך אז אני לא אשיב, המסמך הזה מצטער מאוד הוא לא..."
שלום המשיך והסביר כי המסך בו כתוב כי הבעלים הם המבקשת, רונית והוא "זה מסך זום של הערה וזה מופיע סך הכל בשדה להערות".
לאחר מכן, הוסיף כי הוא לא מסר את הפרטים "אני מסרתי ברישיון בעלים 51% סקנורמה 49% ביזנס טיים, מנהלים מקצועיים, מנהלים רונית כהן, עדה מורג ושלום חזקיהו".
שלום הדגיש כי הוא יודע בדיוק מה הוא הודיע ואף טען כי הוא מומחה במחשבים וכי מי שהקליד את שדה ההערה לא הקליד אותו נכון. לדבריו, היה צריך לכתוב מנהלים ולא בעלים.
בסופו של דבר, טען כי "כל הנכונות של המסכים האלה מוטלת בספק לגמרי".
בעקבות דברים אלה, הופנה שלום לעובדה כי בהחלטה בעניין גילוי מסמכים הורה בית משפט לגלות את מסמכי הדיווח למשרד התיירות.
לדבריו, לא גילה את המסמך "כי לא היו שום דיווחים למשרד התיירות... לא דיווחתי למשרד התיירות, לא הצטרכתי לדווח להם גם".
משנאמר לו שקודם אמר שדיווח השיב "מה דיווחתי? ... בקשה להגשת רישיון
ש. נו ובבקשה להגשת רישיון אין דיווח על החברה?
ת. אני לא רואה בזה דיווח".
שלום נשאל על ידי בית משפט האם המסמך בידו ותשובתו הייתה "כן".
שלום נשאל מדוע לא גילו אותו המשיבים ולכך ענה "אני אציג אותו, אין לי בעיה" (עמ' 249-252 לפרוטוקול).
מעבר לעובדה שתשובותיו של שלום בעניין זה במהלך החקירה הנגדית היו מתחמקות, כפי שעולה במפורש מהאמור לעיל, הרי העובדה שהמשיבים בחרו שלא להציג את הבקשה לרישיון, למרות תשובתו של שלום כי "אין לי בעיה", מביאה למסקנה כי הבקשה לא הייתה תומכת בגרסתו וכי האמור בה לא היה שונה מהנתונים המופיעים בתעודת עובד הציבור.
* המבקשת נרשמה באתר האינטרנט כמייסדת החברה ושותפה בה.
המבקשת ציינה בתצהיר אשר תמך בהמרצת הפתיחה כי באתר החברה הציגו השותפים את החברה כחברה שהוקמה בשנת 94' על ידי שלושת השותפים הכוללים את המבקשת, את רונית ואת שלום.
כמו כן, ניתן לראות את הסרט באתר החברה בו מוצגים שלושת השותפים תחת הכותרת "מייסדים" באנגלית בליווי פסקול המציין זאת.
דף הסבר מהאתר צורף כנספח ל' להמרצת הפתיחה.
תמונות המבקשת,רונית ושלום מופיעות במסמך ונאמר בו במפורש כי החברה הוקמה בשנת 94' על ידי שלושה שותפים: רונית כהן, עדה מורג ושלי חזקיהו.
* תיקיית החברה (פולדר)
המבקשת נרשמה בתיקייה מרשימה שחילקה החברה ללקוחותיה החל משנת 2001.
מקור התיקיה הוצג במהלך הדיון.
בתיקייה זו נכתב כי החברה נוסדה על ידי שלושה שותפים: רונית, עדה ושלי.
המשיבים טענו בסיכומים כי אין לפרסומים אלה תוקף משפטי ואין בהם כדי להקנות למבקשת, יש מאין, מעמד רשמי בחברה או זכויות בעלות בה.
מטרת הפרסומים היא קידום החברה והם נועדו להביא לידיעת אנשי הקשר וללקוחות את קיומה של החברה ואת מבנה הניהול הרלוונטי להפקת אירועים. זאת, במסגרת "אריזה שיווקית אטרקטיבית המתאימה לענף התיירות המודרני".
גם אם זו מטרת הפרסומים הרי שאין בכך כדי לשנות את העובדה כי בזמן אמת הוצגו המבקשת, שלום ורונית כמייסדיה של החברה וכשותפים בה – מצג התואם לחלוטין את הצהרות הצדדים והכוונה העולה מהסכם 94'.
* תמלילי השיחות
מעבר לאינדיקציות החיצוניות באשר להצגתה של המבקשת כשותפה בחברה יחד עם רונית ושלום, נאמרו דברים מפורשים בעניין זה הן על ידי רונית בשיחה שהתקיימה בינה לבין המבקשת ביום 1.8.11 והן על ידי שלום בפגישה שהתקיימה ביום 1.8.12.
שיחות אלו הוקלטו על ידי המבקשת.
בשיחה טלפונית שהתקיימה בין המבקשת לרונית (תמליל השיחה צורף כנספח ו' להמרצת הפתיחה) אומרת המבקשת לרונית כי בעלה התבקש להכין הצהרת הון ואמר לרואה חשבון כי המבקשת בעלים 24.5% מהחברה.
רואה החשבון הוציא תדפיס של החברה מרשם החברות והסתבר כי לא המבקשת ולא רונית רשומות כבעלים או כמנהלות.
המבקשת שאלה את רונית אם היא יודעת למה ורונית הפנתה אותה לשלום.
המבקשת אומרת לרונית ".... כי גם זה מוסכם שלי ולך לכל אחת 24.5 גם כבעלים וגם כמנהלות?
רונית: "תרימי טלפון, לא, אז תרימי אליו טלפון תגידי לי מה אמר"
המבקשת: "נכון?"
רונית: "ככה אני מבינה את זה גם"
המבקשת: "גם את מבינה שלך יש 24.5% לי יש 24.5%?"
רונית : "נכון"
המבקשת: "ולו יש 51%?"
רונית: "נכון"
המבקשת: "גם ואנחנו הבעלות ואנחנו מנהלות את החברה?"
רונית: "אה כן נכון"
לאחר מכן חוזרת רונית ומפנה את המבקשת לדבר עם שלום "אז תתקשרי אליו, תשאלי אותו ותגידי לי".
משיחה זו עולה בבירור כי גם רונית ראתה את המבקשת ואת עצמה כבעלות מניות בחברה בשיעור 24.5% כל אחת וכמנהלות.