כמו כן, באוגוסט 2012 התקיימה, כאמור, פגישה בין רונית, שלום והמבקשת שהתייחסה בחלקה הגדול לעניינים חשבונאים ועסקיים של החברה לרבות ספקים וכנסים בחו"ל, וכן לעניין החלפתו של רואה חשבון נבט ברואה חשבון טורוק על ידי שלום.
מתמליל הפגישה עולה כי שלום אומר למבקשת שהחברה שקופה ואם היא רוצה לראות נתונים "יש לך מאזן בוחן הכל בפנים".
המבקשת אומרת לשלום "אבל אני לא מבינה למה שהחברה לא תהיה זה, מה זה אנחנו מנהלים ושותפים ביחד... למה הדבר הזה לא יהיה ולשבת בצורה מסודרת"
שלום עונה לה "אבל עכשיו הסברתי לך... קודם כל רק שנייה אחת עדה..."
שלום לא מכחיש את דבריה של המבקשת לפיה הם מנהלים ושותפים יחד.
רונית אומרת לשלום בשיחה "אבל אני כן אגיד לך ש, אי אפשר לא להגיד כלום ואי אפשר לקחת על 100%... כן היינו צריכים לדבר שיש נושא שנקרא יתרות.... אני אף פעם לא ידעתי שקוראים לכל הסכומים האלה יתרות ואף פעם לא ידעתי שצריך לסגור אותם כנגד משהו".
שלום עונה לה "מה שידעת היה טוב מאוד עכשיו את יודעת דברים.... חבל מאוד שאת יודעת אותם... עכשיו את יודעת שיש בעיה".
רונית עונה לו "מה לעשות אני בהנהלת החברה"
והמבקשת מוסיפה "אבל צריך, אנחנו חייבים לדעת ביחד מה זאת אומרת"
שלום טוען כנגדן "כל קו ההגנה שלי כלפי מס הכנסה נופל, יורד לטמיון"
רונית ממשיכה ואומרת לשלום "אבל אי אפשר לא לקבל הסברים"
המבקשת מוסיפה "אבל זה לא צריך להיות ככה שלי... מנהל כספים מוציא הכל פתוח"
מדברים אלה עולה כי הן המבקשת והן רונית עומדות על זכותן לקבל משלום מידע מלא על הנעשה בחברה, מתוקף מעמדן כשותפות וכמנהלות.
המבקשת אומרת בהמשך "אני מרגישה כאילו אני כמו שכירה אני לא רואה נתונים.... אין ישיבה בכל חברה נורמאלית של רבעון מה עשינו מה לא עשינו... יכול להיות שהיה לי נוח.... יכול להיות שאתה ריכוזי ונוח לך ואתה לא אוהב שנכנסים לך לעניינים, אבל זה לא לא הגיוני"
המבקשת ממשיכה וטוענת "לא מקבלים נתונים, לא יושבים... המאזנים שאני רואה אותם לפעמים לא מאוזנים.... לא כל מספר אתה יכול להבין שזה דבר שמן הסתם אתה מנהל הכספים של החברה ... אתה אומר לי שאתה אחראי על הכנסים..."
מאוחר יותר בשיחה אומר שלום למבקשת "את לא מנהלת חברה ואת לא צריכה לחתום על זה... מבחינת הזה את לא מנהלת החברה, מבחינת מס"
המבקשת עונה לו: "סליחה, מה פתאום?"
שלום: "את לא מנהל החברה"
המבקשת: "סליחה, אבל אנחנו, אנחנו שותפים לא?
שלום: "מה זה קשור?
המבקשת: "אני, יש לי בעלות 24.5%"
שלום: "נכון, את לא מנהלת החברה עדיין כלפי מס הכנסה, מה לעשות..."
המבקשת: "סליחה, גם... גם בדרך כלל רושמים את ה, את השותפים"
שלום: "לא"
המבקשת: "בוודאי שכן"
שלום: "מבחינת מס הכנסה הדירקטוריון הוא לא מנהל".
בדברים אלה, ישנו אישור חד משמעי של שלום כי הוא, המבקשת ורונית שותפים וכי המבקשת הינה בעלים של 24.5% ממניות החברה.
מדבריו של שלום גם עולה כי שלושתם מהווים למעשה את הדירקטוריון אם כי אין המבקשת מנהלת מבחינת מס הכנסה, שכן הוא אחראי על העניינים הכספיים של החברה.
בהמשך שבה המבקשת ושואלת את "אנחנו שותפות? תענה לי"
שלום: "אמרתי בעלי מניות בחברה הם לא חותמים על מאזנים של החברה הם בעלי מניות בחברה"
עדה: "בוודאי שכן"
שלום: "דירקטוריון של חברה לא חותם על מאזן, ממש לא מי שחותם על החברה זה מנהל הכספים
של החברה, מנהל החברה"
עדה: "בסדר"
שלום: "לא הדירקטוריון".
בהמשך השיחה אומר שלום לעדה כי איננו רוצה לתת דין וחשבון לאף אחד "לא חייב. אני כמוכם בדיוק, אני עושה מספיק, אני עושה עבודה... לא תקבלי ממני שום תשובה, לא רוצה... לא רוצה לדבר, לא בא לי או.קיי... לא רוצה לענות לאף אחד אחר יותר מזה".
כמו כן, מנסה שלום לשכנע את עדה כי אם הייתה רשומה כבעלת שליטה בחברה "את היית מקבלת קרן השתלמות חתוכה. תראי את החבר שלך הרואה חשבון הדוקטור תשאלי אותו מה זה בעלי שליטה בשנים 2002, 2003, 2004, 2005... תשאלי אותו אם לא היית מפסידה כסף... תשאלי אותי אם את היית רשומה כבעלת שליטה כן? בחברה מה היה... איזה נזק היה לך מבחינה פיננסית... זה הכל לטובתך את לא מבינה את זה?".
בשלב מסוים של השיחה שואלת המבקשת את שלום מה הן הוצאות הרכב שלה כשהיא לוקחת לקוחות לסיורים.
שלום עונה לה "את יודעת שאנחנו רוצים לשלם לך את ההוצאות, את ההוצאות הישירות... תעשי חשבון כמה ק"מ נסעת... כמה עולה ליטר".
רונית אומרת "גם אני כמובן.... ים של כסף עלה לי...".
המבקשת מפנה למפתח של "חשב" בעניין מספר הק"מ לליטר ופחת.
שלום מבהיר לה "עדה, אנחנו לא מתעסקים עם זה. חשב זה טוב לעובדים, לא לבעלים של חברה.
בעלים של חברה גם אני נוסע עם האוטו שלי, גם היא נוסעת וגם את".
בהמשך מדגיש שלום ואומר "את לא עובדת של החברה, את הבעלים של החברה, את מביאה את הרכב שלך כמו שהיא מביאה וכמו שאני מביא".
מדבריו של שלום במהלך אותה פגישה עולה באופן ברור כי התייחסותו למבקשת ולרונית היא כאל בעלות מניות בחברה ושותפות בעסק.
כך עולה גם ממכתב שהועבר על ידי רונית למבקשת ולשלום הנושא את הכותרת "ישיבת הנהלה ביום 1.8". נרשם כי הישיבה בנוכחות שלום, המבקשת ורונית.
המכתב דן בחלוקת העבודה בחברה ומסגרתו מדובר על שלושתם כשותפים (נספח ל"ח להמרצת הפתיחה).
התוצאה מכל הדברים שנאמרו לעיל היא כי יש לראות במבקשת כמי שזכאית להירשם כבעלת 24.5% ממניות החברה, למרות שמניות אלה נרשמו בהסכמתה על שמה של ביזנס טיים (יחד עם 24.5% של רונית).
- זכותה של המבקשת במניות החברה
הקביעה לעיל, לפיה יש לראות במבקשת כמי שזכאית להירשם כבעלת 24.5% ממניות החברה מקנה לה מעמד המאפשר הגשת תביעה בעילה של קיפוח.
סעיף 191 לחוק החברות מקנה, כאמור, סמכות לבית המשפט לתת הוראות לשם הסרת קיפוח או מניעתו "לפי בקשת בעלי מניה".
"בעל מניה" בחברה פרטית מוגדר בסעיף 176 לחוק החברות "בעל מניה בחברה פרטית הוא מי שרשום ככזה במרשם בעלי מניות, או מי שאוחז בשטר מניה".
לכאורה, שולל הדין אפשרות תביעה בעילת קיפוח על ידי מי שרק זכאי להירשם כבעל מניות, אולם בפועל אינו רשום ככזה.
אין מקום לפרשנות דווקנית של המונח "בעל מניה" ויש להרחיב את מעגל הזכאים לתבוע בגין עילת קיפוח.
זאת במיוחד כאשר הצדדים עצמם, כמו במקרה שלפניי, התייחסו במהלך השנים לשלושת השותפים כבעלי מניות בחברה, כפי שעולה מהדיון לעיל.
ראה לעניין זה ה"פ 41571-101-2 אשל נ' אשל (פורסם בנבו 21.9.14).
בפסיקה הקיימת כיום ניתנת אפשרות התביעה בגין עילת קיפוח גם למי שאיננו רשום כבעל מניות בחברה.
ראה דיון בעניין זה ע. שפינדל ו-י. זכות "מאבק בעלי מניות עילת הקיפוח בחברה פרטית וציבורית"
(עמ' 119-126).
אין גם מניעה לדון במסגרת המרצת הפתיחה בטענתה של המבקשת כי זכותה להירשם כבעלת 24.5% ממניות החברה. זאת, לאור העובדה כי כל הצדדים הרלוונטיים צורפו לתביעה.
ראה ע. שפינדל ו- י. זכות לעיל, עמ' 125-126.
מצאתי לנכון לציין כי בעיני היה מקום לאפשר למבקשת להגיש תביעת קיפוח בענייניה של החברה גם אילו בסופו של דבר היו נרשמות מניות ביזנס טיים על שמה ועל שמה של רונית - בשיעור 49% כל אחת.
החברה במקרה הנוכחי הינה חברת מעטים בה שלושה שותפים אשר הצהירו כי ברצונם להקים עסק משותף. העסק המשותף פעל באמצעות החברה שצברה מוניטין והיא נושאת רווחים.
יש לראות בחברה זו כ"מעין שותפות" על פי מירב מבחני העזר שנקבעו בעניין זה בע"א 1645/15 אדלר נ' לבנת: פעילותה של חברה מתאפיינת ביחס אישי בין בעלי המניות הכרוך באמון; קיימת הבנה בין בעלי המניות בדבר ניהול משותף – שלושת השותפים חילקו ביניהם את תחומי הניהול בהתאם למומחיותם; מספר השותפים הוא מועט ביותר והצדדים בחרו להציג את עצמם הן בינם לבין עצמם והן מול צדדים שלישיים כשותפים. (סעיף 76 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר).
"גם בחברה שהיא, מעין שותפות, בדומה לשותפות, מבוססים היחסים בין בעלי המניות על עקרונות דומים... מעין שותפות, בדומה לשותפות, מבוססת על ציפיות הצדדים לפיהן ענייני החברה יתנהלו במסגרת מרקם יחסים הכרוך באמון הדדי".
דברים אלה נאמרו בפסק דין אדלר לעניין אי כפיית המשך היחסים על מי מהשותפים לאחר שהאמון אבד ביניהם.
דברים אלה נכונים גם לעצם השיתוף וזכויות השותפים בשותפות העסקית הפעילה – ללא כל קשר למבנה התאגידי במסגרתו פועלת השותפות.
הזכויות המהותיות של המבקשת ושל רונית בחברה, שהיא למעשה העסק המשותף, היו קיימות גם אילו נרשמו מניות ביזנס טיים על שמן.
יש לזכור כי 51% ממניות החברה אף אינן רשומות על שמו של שלום באופן אישי אלא על שמה של סקנורמה שהיא חברה בשליטתו.
שלום העיד בחקירתו הנגדית "ה- 49% של ביזנס טיים סקנורמה שייך לחברת ביזנס... גם אני נמצא מלמעלה, אני גם, גם לי אין מניות למטה... יש לי מניות 51 למעלה" (עמ' 290 לפרוטוקול).
בסיכומים טענו המשיבים כי אין לשלול את זכויותיה הבסיסיות של סקנורמה כבעלת השליטה בחברה. אותה שליטה הינה למעשה שליטה בעקיפין של שלום, שהוא בעל המניות "מלמעלה".
באותה מידה היה מקום לראות במבקשת כבעלת מיעוט בחברה "מלמעלה" - אילו היה עולה בידיו של שלום לשכנע את המבקשת, וכמובן גם את רונית, לרשום על שמן את מניות ביזנס טיים.
לא היה מקום לשלול מהמבקשת את זכויותיה המהותיות בחברה, זכויות של שותפה בעסק המשותף, גם אם היה מתבצע בסופו של דבר רישום כזה.
- מעמדה של המבקשת כדירקטורית בחברה
בהמרצת הפתיחה טענה המבקשת באופן כללי כי היא דירקטורית בחברה, והפנתה בעניין זה לכרטיסי ביקור שהנפיקה החברה למבקשת בה נרשם כי היא Director.
כמו כן, הוצגו תכתובת מהן עולה, לדבריה, כי השותפים הציגו את עצמם כדירקטורים, כמנכ"לים או מנהלים.
בתשובה להמרצת הפתיחה הכחישו המשיבים, כאמור, את טענתה של המבקשת לפיה היא דירקטורית או מנכ"ל.
המשיבים טענו כי העובדה שבכרטיס הביקור של החברה צוין כי המבקשת היא דירקטור אינה מלמדת על כך שהיא אכן דירקטורית בחברה.
טענה זו הועלתה במסגרת טענה כללית בה נאמר כי הפרסומים השונים של החברה אינם מלמדים על כך שהמבקשת היא בעלת מניות, דירקטורית או מנכ"לית.
גם בהקשר זה נאמר כי מדובר בפרסום שמטרתו קידום החברה – טענה אליה התייחסתי לעיל.
בתצהיר המשלים הפנתה המבקשת לאמור בהסכם 94' בו נקבע כי כל השותפים יהיו חברים בדירקטוריון וכך היה בפועל.
העניינים המהותיים של החברה הוכרעו בפגישות משותפות אותן כינו הצדדים "ישיבות הנהלה" או "פגישת שותפים".
המבקשת הפנתה לתוכן הדברים שנאמרו בישיבה שהתקיימה ביום 1.8.12 כפי שעולה מהתמליל.
המבקשת אף הצביעה על כך כי במסגרת אותה פגישה התייחס אליה שלום כאל חברת דירקטוריון.
במהלך הדיון הוצגו כרטיסי הביקור המקוריים של המבקשת ורונית - מוצג ת/4 – בהן כונו שתיהן באנגלית דירקטור.
בסיכומים חזרה המבקשת על טענותיה בעניין זה בהרחבה.
המשיבים טענו כי מאז הקמת החברה מכהן שלום כדירקטור יחיד שלה ואילו המבקשת, כמו רונית, לא התעניינה בתפקיד זה לא ביקשה לכהן בו ואף לא כיהנה בו בפועל.
המשיבים הפנו לעדותו של שלום לפיה לא מונתה המבקשת כדירקטורית על ידי האסיפה הכללית של החברה; לא נרשמה ברשם החברות כדירקטורית ולא ביצעה בפועל כל תפקיד של חברת דירקטוריון בחברה.
שלום טען כי מיום הקמת החברה סוכם שהוא יכהן כדירקטור יחיד שלה.
גם כאשר גילתה המבקשת, לטענתה, כי שלום דיווח על עצמו כדירקטור יחיד באופן רטרואקטיבי לא עשתה דבר.
המשיבים ציינו כי המבקשת אישרה בעדותה כי לא השתתפה בדיונים בהם אושרו הדוחות הכספיים של החברה ואף לא הייתה אחראית על הניהול הכספי של החברה.
הצהרתה לפיה איננה מבינה בעניינים חשבונאיים אינה יכולה להתיישב עם טענתה כי כיהנה כדירקטורית בחברה.
הישיבות אליהן הפנתה המבקשת היו ישיבות הנהלה ולא ישיבות דירקטוריון והמבקשת השתתפה בהן כנציגת ביזנס טיים.
הישיבה שהתקיימה ביום 1.8.12 – אשר הוקלטה בחוסר תום לב על ידי המבקשת – לא הייתה ישיבת דירקטוריון או ישיבת הנהלה אלא ישיבה אישית פרטית שנועדה להסדיר את המשך פעילותה התקין של החברה.
נטען כי במהלך הישיבה ציין שלום פעמים רבות שאין המבקשת מנהלת החברה.
המבקשת היא מנהלת בכירה בחברה ואחראית על תחום השיווק והמכירות, תפקיד זה אינו הופך אותה לדירקטורית.
ההפניה לכרטיסי הביקור הינה אחיזה בזוטות.
המילה דירקטור נרשמה באנגלית ואילו בכל המסמכים שנכתבו בעברית תוארו המבקשת ורונית כמנהלות.
עוד נטען, כי פירוש המונח "דירקטור" באנגלית מקביל למונח מנהל או מנהל בכיר בעברית.
אינני רואה מקום לטענות המשיבים בעניין זה.
מדובר בחברת מעטים שהיא מעין שותפות אשר הוקמה, כאמור, על ידי שלושה שותפים.
שלושה שותפים אלה, כפי שהוגדרו בהסכם 94, קבעו במסגרת ההסכם כי "החלטות מהותיות הקשורות לניהול החברה יובאו לדיון לפני כל בעלי המניות בחברה".
מכאן עולה כי השותפים ראו את עצמם שלושתם יחד כדירקטורים בחברה, מבלי שנעשתה על ידם אבחנה מפורשת בין היותם בעלי מניות לבין היותם דירקטורים.
כפי שקבעתי לעיל, עומדת ההסכמה הבסיסית על פי הסכם זה על כנה והיא לא שונתה במהלך השנים.
העובדה כי נעשתה חלוקת עבודה בין השותפים, כאשר תפקידו של שלום היה להיות אחראי על החלק הכספי של החברה - אינה פוגעת באותה הסכמה עקרונית לפיה כל אחד מהשותפים יהיה דירקטור.
חלוקת האחריות בניהול השוטף של החברה נקבעה לפי תחומי המומחיות של כל אחד מהשותפים.
החברה לא התנהלה באופן פורמאלי ואף שלום, אשר טען כי שימש כדירקטור יחיד בחברה מיום הקמתה, לא דווח כדירקטור לרשם החברות עד לשנת 2009.
לכן, אין כל משמעות לטענת המשיבים לפיה לא דווחה המבקשת כדירקטורית ברשם החברות.
כמו כן, אין כל ראיה לטענתו של שלום, לפיה הוסכם על מינויו כדירקטור יחיד בחברה במועד הקמתה – טענה הסותרת את האמור בהסכם 94'.
משנשאל שלום בחקירתו הנגדית האם הוא יכול להציג פרוטוקול על פיו מונה כדירקטור יחיד או כמנכ"ל יחיד, השיב "לא ראיתי שיש פרוטוקול כזה... לא ראיתי שיש פרוטוקול, אבל בעצם כל החתימות ברשם החברות אני חותם כדירקטור יחיד. על הדוחות הכספיים אני חותם גם כן" (עמ' 294 לפרוטוקול).
העובדה כי שלום הוא שהחליט לחתום כדירקטור יחיד, הן בדיווחים ברשם החברות והן על הדוחות הכספיים, אין בה כדי להעיד על הסכמה של יתר השותפים להיותו דירקטור יחיד או מנכ"ל יחיד של החברה.
שלום, אשר חתם על הדוחות כדירקטור יחיד, לא טרח לדווח על הדירקטורים בחברה משנת 95' עד שנת 2009.
משנשאל מדוע לא נמסר המידע השיב "לא שאלו אותי, בזמן החתימה לא שאלו אותי".
שלום טען כי לא הוא זה שמילא את הדיווחים לרשם החברות אלא רו"ח נבט.
רו"ח נבט העיד כי שלום הוא זה שמילא את הדוחות.
לאחר מכן, נאמר לשלום כי המחלוקת בינו לבין רו"ח נבט אינה חשובה והוא נשאל על ידי ב"כ המבקשת:
"ש. אבל אתה רואה שזה לא מולא למה אתה לא ממלא או לא אומר למישהו תמלאו?
ת. כפי שאמרתי לך אני לא עורך דין ולא רואה חשבון".
משנשאל על ידי בית משפט האם לא שאל את רו"ח נבט מדוע לא מדווחים שמות הדירקטורים השיב "לא התעניינתי בזה, אמרו לי תחתום כאן אני רואה שאני ממלא, אני רק חתמתי".
עוד הוסיף שלום כי נוכח לדעת שיש בעיה בשנת 2009 שכן ראה בתמצית רשם החברות "שאין כתובת ואין מנהלים אין דירקטור... איך שראיתי שיש בעיה, פניתי. כל שאר השנים קודם זה היה מחוסר תשומת לב ומחוסר ידיעה גם" (עמ' 296 – 297 לפרוטוקול).