באשר לנתבע 5, טענתו של זה היא, כי המחאת הביטחון מכוחה דורשת התובעת את חיובו ככלל נגנבה מידיו וכי אינו מכיר בה כלל. כפי שהצהיר לפניי:
"ש. לך היה שיק שהוא במשפט הזה, שיק לבטחון, מכיר?
ת. מדובר בשיק גנוב ויש על כך תלונה במשטרה.
ש. מאיפה נגנב?
ת. אתה שואל אותי? אני שואל אותך. אתה מילאת את הסכומים בשיק, לא אני.
ש. מאיפה נגנב השיק שאלתי אותך.
ת. אני לא יודע. שיק גנוב, אם הייתי יודע מאיפה נגנב, הייתי יודע מי גנב את השיק. היה לי שיקים באוטו כל הזמן. גם עכשיו יש לי שם".
כפי שכבר ציינתי לעיל, הרוח החיה בתחנת הדלק הייתה הנתבע 3. הוא שניהל המקום והוא שבא בדברים עם התובעת. ניהולו היה כעניין שעליו לא אין כל חולק, ואף הנתבע 3 הצהיר על כך בריש גלי:
"ת. אבא שלי השכיר את התחנה ואני כפיתי עצמי על החברה וניהלתי אותה"
גם נציג התובעת, טען לפניי בעדותו כי בפועל ההמחאות שלעיל לא נמסרו לידיו על ידי מי מהנתבעים 4-5 וכי קיבלם לידיו מידיי הנתבע 3 תוך שכלל התנהלותו היתה מול גורם זה. כפי שהעיד לפניי לדוגמא לעניין המחאת הביטחון שנמסרה לידיו:
"ש. האם שרבל היה מעורב בהסכמים אלה?
ת. לא.
ש. האם שרבל חתם לך על ערבות כלשהי?
ת. לא. שרבל עצמו לא הביא את השיק, מי שהביא זה היה סאמי, ששרבל הוא החתן שלו.
ש. שוחחת עם שרבל לגבי השיקים?
ת. עניתי על השאלה – לא שוחחתי איתו.
ש. יידעת את שרבל על שיק הביטחון?
ת. לא.
ש. ווידאת שקיימת הרשאה משרבל למלא את השיק הזה?
ת. אני חוזר ואומר ששרבל לא היה בתמונה. מי שהביא את השיק היה סאמי. נתתי בו אמון מלא שהוא לא מביא סתם שיק של החתן שלו וייתן לי שיק מזויף."
וכפי שאוסיף:
"ת. מי שהביא את השיק זה סאמי. לא בדקתי, לא שאלתי, לא דברתי ולא ראיתי."
עסקינן אם כן במצב של צדדים רחוקים לשטר. כפי שהגדירם כבוד השופט ברק:
"אנשים הם צדדים קרובים לשטר אם יחסיהם ההדדיים כצדדים לשטר נובעים מקשר משפטי ישיר ביניהם. אנשים הם צדדים רחוקים לשטר, אם יחסיהם המשפטיים כצדדים לשטר אינם נובעים מקשר משפטי ישיר ביניהם, אלא מקשר משפטי עם אחרים. המבחן הוא פונקציונלי. המבחן אינו צורני."
בהינתן הגדרה זו, השאלה בה נדרש בית המשפט להכריע היא האם התובעת אחזה כשורה בהמחאות?
באשר לנתבע 5- מצאתי כי התשובה לכך היא בשלילה. שכן, אף מבלי להכריע בשאלת הגניבה, שלא נתמכה בכל ראיה, שהרי הלכה פסוקה היא שאוחז כשורה הוא מי ש"מי שנטל את השטר בתום לב ובעד ערך, ובהתקיים תנאים נוספים – תקינות ושלמות השטר וכן קבלתו לפני מועד פרעונו". בענייננו, אין חולק, כי התובעת היא שמילאה את המחאת הביטחון, שכן סכומה כולל בחובו הן את יתרת הסכום שנותר לתשלום מ"הסכם החוב" והן את החוב שנצטבר לשיטתה מהזמנת הדלקים. כפי שהעיד מנהל התובעת:
" ת. היה לנו הסכם וזה אותו הסכם שאתה מדבר עליו משנת 2003. בשארה שהוא האבא של סאמי, הם רכשו מחצית מהנכס. במסגרת ההסכם הזה הם היו צריכים לשלם, לקחו על עצמם חוב שחביב נג'יב היה חייב. הם לקחו על עצמם, אותו סאמי, שרבל, בשארה – לקחו את החוב של 700,000 ₪. מזה קיבלנו חלק ונותרה יתרה של 325,000 ₪ שלא שולם. משנותר חוב, לקחנו את החוב של העבר ואת הסכום של דלקים שלא שולם וצרפנו.
ש. שיק הביטחון נועד לכסות גם על החוב של העבר?
ת. בוודאי. מדובר באותה משפחה"