9.4 המסגרת הנורמטיבית - עמותה הינה תאגיד משפטי בעל אישיות משפטית נפרדת ועצמאית אשר מוקמת מכוח חוק העמותות, כשהכלל הוא, שזכויותיה וחובותיה של העמותה אינן זכויותיהם וחובותיהם של חברי העמותה. אמנם דוקטרינת הרמת המסך איננה מפורטת בחוק העמותות, אך הפסיקה החילה אותה גם על עמותות והן אינן חסינות מפני הרמת מסך. ודוק, תיקון 10 לחוק העמותות אשר נכנס לתוקפו בשנת 2007 מתייחס בין היתר לנושא של הרמת מסך בעמותות. כך, לשם בחינת אחריותם האישית של חבריה, ניתן לעשות שימוש בשני מסלולים, השאובים מדיני החברות: האחד – באמצעות דוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות בין האורגן לבין התאגיד במסגרתה פעל; השני – הטלת אחריות אישית על אורגן התאגיד, עקב פעולותיו האישיות, באמצעות דיני החוזים, במידה ולא עמד בהתחייבויות אישיות שלו, או דיני הנזיקין, באמצעות עוולת הרשלנות (ראו והשוו: ע"א (מחוזי חיפה) 18575-08-14 המדרשה הלאומית ללימודי המחתרות נ' שיכון אזרחי בע"מ (פורסם בנבו, 12.04.2015)).
9.5 ככלל, נושא משרה בתאגיד אינו יכול להסתתר מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, מקום בו הוא עצמו בצע מעשה נזיקי כלפי אחר (ראו למשל: ע"א 8133/03 עודד יצחק נגד לוטם שיווק בע"מ ואח', פ"ד נט(3) 66 (2004); ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נגד קאר סקיוריטי, פ"ד מח(5) 661 (1994); ע"א 9916/02 בן מעש נגד שולדר חברה לבניה בע"מ (פורסם בנבו, 05.02.2004)). תכליתה של הרמת המסך הינה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה והיא מכוונת כנגד נושאי המשרה, שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובות הנאה לעצמם בדרך של מרמה, כשהם מבקשים להסתתר מאחורי המסך החוצץ ולהינצל מחמת תביעתם של הניזוקים או "משבט זעמו" של החוק (ראו למשל: ע"א 10582/02 ישראל בן אבו נגד דלתות חמדיה (פורסם בנבו 16.10.2005); ע"א 2223/99 ויטלי קריספי נגד ח. אלקטרוניקה (1988) בע"מ, פ"ד נז(5) 116 (2003)). יודגש, כי הרמת מסך ההתאגדות הינה פעולה קיצונית אשר אינה נעשית כדבר שבשגרה ויש צורך בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (ראו למשל: ע"א 4606/90 איטה מוברמן נגד תל מר בע"מ, פ"ד מו(5) 353 (1992)).
9.6 ולענייננו - אכן, לאור מצבה הפיננסי של העמותה כפי שהתבטא בעדותו של הנתבע 2 (עמ' 2 לפרו' הדיון מיום 15.05.2016, ש' 6-7), נראה כי היה קיים "סיכון סביר בדבר יכולתה של העמותה לפרוע את חובותיה". עם זאת, יש לבחון האם הוכח בפניי שהנתבעים אכן נטלו סיכון שכזה בהתנהלותם או פעלו באופן אחר אשר מקים עילה להרמת המסך וכן האם הם מאותם גורמים אשר הדין מאפשר בנסיבות המתאימות הטלת אחריות אישית עליהם. ראשית יוער, כי סבורני שלא עלה בידי התובע להניח תשתית ראייתית מספקת אשר למידת המעורבות, ככל שקיימת, לנתבעים 3 ו-9 בענייני העמותה. כן קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים באשר לתפקידו ומעמדו של כל אחד מהנתבעים האמורים בעמותה, ויוער, כי לא הוצגו בפניי מסמכי הייסוד של העמותה כפי שהוגשו לרשם העמותות, לרבות תקנון העמותה, מה שהיה יכול להצביע בבירור על זהותם של מייסדי העמותה והנפשות הפועלות בה. כן לא הוצגו אסמכתאות לגבי יכולת הפירעון של הנתבעת 1. על פי חוק העמותות, מייסדי העמותה משמשים כחבריה כל עוד לא חל שינוי בכך. ודוק, מהעדויות שנשמעו בפניי ניכר כי הנתבע 2 היה האדם שעמד מאחורי פעילותה של העמותה והוא היה המוציא ומביא של ענייניה הכספיים והוא שקיבל החלטות ניהוליות ועסקיות בה. ואולם ייאמר כבר עתה, כי שוכנעתי שלא עלה בידי התובע להוכיח כי מתוקף תפקידו של הנתבע 2 היה הוא אחראי אישית להתחייבויות העמותה (ראו והשוו: ס"ע (י-ם) 38578-01-11 נחמה חדש נ' ארגון יד ליולדת ולנצרך (פורסם בנבו, 02.07.2013)). למעט התחייבויות שהנתבע 2 נטל על עצמו התחייבות אישית /ערבות אישית לכך מראש.