--- סוף עמוד 134 ---
למקום, אלא בפגיעה בזכות לעבור ממקום למקום, דרך מקום כלשהו. משל למה הדבר דומה. בקביעת דרך כדרך חד-סטרית, או דרך ללא מוצא אשר שוללת את הזכות לנסוע בה באופן חפשי, אך אינה מהווה פגיעה בזכות התנועה, באשר פגיעה זו מותירה בעינה את האפשרות להגיע ממקום למקום באמצעות דרכים אחרות.
נוכח האמור לעיל, סברתי כי בשלב זה יש לאסור על התנועה בכביש בשעות בהן ציבור דתי רב מצוי בדרך לבתי הכנסיות, בהן, ובדרך מהן לביתו, עובדה המגדילה את היקף הפגיעה בו וברגשותיו".
דומה שאין צורך להאריך: השבת היא שהוליכה את שר התחבורה אל הכרעתו. שבת המלכה. שבת קודש. שמירת השבת. רגשות שומרי-המצוות כלפי השבת. בואי בשלום עטרת בעלה. בואכם לשלום מלאכי השלום.
16. הארכנו להביא מדברי השר והמפקח על התעבורה, ולא בכדי. טעם הדבר הוא, שבתצהירי המשיבים האחרים לעתירות – הוא הדין בתצהירי העותרים בבג"ץ 5434/96 – מועלים טעמים עוד ועוד לצורך הדוחק לטענתם לסגירתו של רחוב בר-אילן בשבתות ובמועדים. ואולם אנו, ענייננו הוא בטעמיו של השר להחלטתו. וקודם שנצלול אל הקרקעית אמרנו הבה נדע אל מה צוללים אנו ומה נבקש לחפש ולמצוא.
17. השאלה העומדת לדיון הינה שאלה דו-קומתית: ראשית, האם בהכרעתו לסגור את רחוב בר-אילן כפי שהכריע, רשאי היה השר (קרי: המפקח על התעבורה) לשקול שיקול זה של שמירת שבת ופגיעה ברגשות שומרי-המצוות הגרים ברחוב בר-אילן ובסביבותיו? ושנית: אם רשאי היה השר לשקול שיקול זה ששקל – האם רשאי היה ליתן לשיקול זה משקל מכריע כפי שנתן? האם שיקול השבת כוחו עמו להכריע את כל השיקולים האחרים, לאמור כל אותם שיקולים המורים על הצורך להשאיר את רחוב בר-אילן פתוח לכול, גם בשבתות ובמועדים (להוציא, כמובן, יום הכיפורים)?
עד שניפנה לבדיקתה של שאלה זו, הבה נעיר הערה כללית על החלטתו של השר לגופה.
18. החלטתו של השר, דומה שמנסה היא לעשות פשרה בין גורמים שאינם בני-פשרה. בהחלטתו לסגור את רחוב בר-אילן לתנועת כלי רכב בשעות מסוימות אך לא בשעות אחרות, גזר השר את השבת רצועות-רצועות ועשאה פסים-פסים. משל למה הדבר דומה, למי שנוסע בכביש ושדרת עצים סוגרת עליו מימין ומשמאל. השמש בוקעת מבין העצים
--- סוף עמוד 135 ---
והענפים, ובנוסעו כך בשדרה מאירה השמש ומצלים העצים והענפים על פני הנוסע חליפות: אור ירדוף צל וצל ירדוף אור. לא יעבור זמן רב עד שהנוסע ייתקף סחרחורת. ואם לימים יזדמן לאותה סביבה, יבקש לו אותו אדם דרך אחרת לנסוע בה.