34. הנה-כי-כן, לכל יחיד ויחיד מן הציבור יש חלק ברכוש הציבור – במקרקעין שיועדו לציבור – ואין יחיד או בעל-שררה רשאים ליטול מרכוש הציבור ולייחדו ליחיד או לחלק מן הציבור, אלא על-פי חוק או חוקה. העיקרון כי "אין פוגעים בקניינו של אדם" – כהוראת סעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו – יכול שיחול גם על זכותו של היחיד בקניין הציבור. בוודאי ראוי הוא שיחול על זכותו של היחיד בקניין הציבור; ואם לא בלשונו הרי ברוחו. אין נוטלים מן היחיד את קניינו – לא את כולו אף לא את מיקצתו – אלא "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו" (סעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו). זכותו של היחיד ברשות הרבים כזכותו ברשות היחיד דמי.
--- סוף עמוד 152 ---
35. מסביר לנו השר בתצהירו, כי שימוש בדרך החלופית המוצעת תחת רחוב בר-אילן, יכול שיאריך את משך הנסיעה בדקות ספורות. ודקות ספורות – ממשיך הוא ואומר – הרי הן כזוטי-דברים. וכך שח לנו השר: הנה-כי-כן, מעבר מזה טוענים שומרי-מצוות חרדים על הפגיעה העמוקה ברגשותיהם אם ישמש רחוב בר-אילן לנסיעה בשבת, ומעבר מזה טוענים הנוהגים ברכב על פגיעה בנוחותם אם תארך נסיעתם בדקות ספורות נוספות. כל קטן יבין כי אין כל שקילות בין הערכים המתגוששים, ומכאן ההכרעה לסגירתו של הרחוב. ואני לא אסכים להכרעה.
אני נכון להסכים עם השר כי הערכים המתגוששים ביניהם, כפי שהציגם בדבריו, אינם שווי-ערך. שיקולי נוחות נסיעה והארכת משך נסיעה בדקות ספורות, קלי-ערך הם ביחס לערכי-דת ולפגיעה ברגשותיהם של שומרי-מצוות. ואולם לא זו השאלה העומדת לפנינו להכרעה. השאלה הדורשת הכרעה בענייננו היא: האם רשאי היה המפקח על התעבורה להפקיע את זכותו של הציבור ברשות הרבים, ברחוב בר-אילן? התשובה לשאלה היא, שהמפקח לא היה רשאי להפקיע את זכות הציבור. לכל יחיד מיחידי הרבים זכות לנסוע ברחוב בר-אילן כחפצו. רחוב בר-אילן הוא רכוש הציבור, ואין להפקיעו מן הציבור – לא את כולו אף לא את מקצתו – אלא בחוק או על-פיו. ואמנם: זכותו של המפקח על התעבורה להפקעה – מניין תימצא לו?
הנה הוא כביש עורקי פלוני, כביש רחב-מכל-רחב, והמפקח על התעבורה מקצה לדיירי הרחוב, ליד בתיהם, מקומות חניה לרכבם על שטחו של אותו כביש. הכביש הוא כה רחב עד שאיש אינו חש באותה הפקעה. הרשאי היה המפקח לעשות את שעשה? לא יימצאו אומרים כי רשאי היה, שהרי קניין הציבור הוא קניין הציבור ואיש אינו רשאי להפקיעו – בין שהמעשה יכונה הפקעה בין אחרת – אלא מכוח הרשאה מפורשת על-פי חוק. ומה נשתנה רחוב בר-אילן מאותו כביש עורקי? אם תיאסר תנועה ברחוב בר-אילן – או בכל רחוב אחר – מפאת עבודות חפירה הנערכות בו להנחת צינורות לשימוש הרבים, לא תעלה הסגירה הפקעה שהרי סגירת הרחוב לצורך זה מובנית היא בדין התעבורה. שיקול הסגירה הוא שיקול תעבורה, קב ונקי. לא כן דין מקום ששיקול-הדת בא אלינו מרחוק ומבקש הוא להפקיע מן הרבים למען מקצת הרבים.