מן הכלל אל הפרט
69. סגירתו החלקית של רחוב בר-אילן מבוססת על מדרג משולש של הוראות חקוקות. הסמכות העקרונית להסדרת התנועה קבועה בסעיף 70(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. על-פיה רשאי שר התחבורה להתקין תקנות בעניין:
"הסדר התעבורה וקביעת כללים לשימוש בדרכים בשביל כלי רכב, הולכי רגל ואחרים;".
מכוח הסמכה זו הותקנו תקנות התעבורה. על פיהן (תקנה 17(א)):
"רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו".
--- סוף עמוד 55 ---
רשות התמרור המרכזית – היא המפקח על התעבורה. כפי שראינו, שר התחבורה נטל את סמכותו על-פי הכוח הנתון לו בסעיף 42 לחוק-יסוד: הממשלה. בעשותו כן הפך עצמו שר התחבורה למפקח על התעבורה. אין בפעולת הנטילה כדי להעניק לשר התחבורה כוחות וסמכויות שלא היו למפקח על התעבורה. שר התחבורה, בכושרו כמפקח על התעבורה, הורה לרשות התמרור המקומית לסגור חלקית את רחוב בר-אילן לתנועה בשבת ובמועדי ישראל בשעות התפילה. השיקול אשר עמד ביסוד הוראה זו הוא הרצון שלא לפגוע ברגשות הדת ובאורח החיים הדתי של תושבי השכונות החרדיות, העוטפות את רחוב בר-אילן. הוראה זו ניתנה, לאחר שנחה דעתו של שר התחבורה כי לרחוב בר-אילן, הסגור חלקית, קיימת חלופה בציר עוקף. ההפרש בין הנסיעה בציר בר-אילן לבין הנסיעה בציר העוקף נע בין מינימום של חמישים שניות לבין מקסימום של דקה וחמישים וחמש שניות. האיסור החלקי של נסיעה בשבת ובמועדי ישראל ברחוב בר-אילן מותנה בכך, שהציר העוקף יהא פתוח לנסיעה בשבת ובמועדי ישראל.
שאלת הסמכות
70. נקודת המוצא העקרונית הינה, כי המפקח על התעבורה מוסמך להורות על סגירת רחוב לנסיעה בשבת ובמועדי ישראל. איש לא חלק בפנינו כי סגירתם של עשרות רבות של רחובות פנימיים בשכונות החרדיות לנסיעה בשבת ובמועדי ישראל היא בסמכותו של המפקח על התעבורה. ואם כך לעניין רחובות פנימיים ("רחוב מקומי"), כך גם לעניין רחובות אחרים (כגון, מה שכונה במכתב המפקח על התעבורה (מיום 29.11.1994) כציר עורקי, או מה שמכונה בדוח ועדת צמרת דרך עורקית). אכן, פקודת התעבורה [נוסח חדש] אינה מבחינה בין סוגים שונים של רחובות, דרכים או כבישים, לעניין סמכותו של המפקח על התעבורה להסדיר התנועה בהם. השוני בסוג הדרך משפיע, כמובן, על שיקול-הדעת באשר לסגירתו. אין הוא משפיע על הסמכות באשר לסגירתו.
שאלת שיקול-הדעת
71. האם הופעל שיקול-דעתו של שר התחבורה – בהפעילו את סמכויותיו של המפקח על התעבורה – באופן ראוי? נקודת המוצא העקרונית הינה, כי השיקול הדומיננטי שאותו חייב המפקח על התעבורה לשקול הוא השיקול התעבורתי. עליו לדאוג, בין השאר, לכך שאנשים הגרים במקום פלוני יוכלו להגיע אליו. עליו להבטיח כי אנשים יוכלו להגיע מחלק אחד של יישוב לחלק אחר של אותו יישוב; עליו להבטיח שהכבישים הבין-עירוניים והכניסות לעיר יהיו פתוחים לתנועה. אכן, אילו נתברר כי לרחוב בר-אילן – שהוא דרך עורקית המחברת שכונות שונות בעיר – אין חלופה ראויה,