נמצא, כי התחשבות ברגשות הדת ובאורח החיים הדתי היא חלק מאינטרס הציבור וחלק מהסדר הציבורי (ראה גם בג"ץ 806/88 הנ"ל [9], בעמ' 29). גם הצורך לקיים תנועה חופשית בשבת, ולאפשר לבני הציבור – בין הציבור הכללי ובין המתגוררים בשכונות החרדיות – לנוע בחופשיות ממקום למקום הוא חלק מאינטרס הציבור ומהסדר הציבורי. כמו כן, נכללות בו הנוחות והרווחה של אותם מבני הציבור, המבקשים לנוע ברחובות בשבת. הנה-כי-כן, אינטרס הציבור והסדר הציבורי בענייננו, הוא אינטרס שבו עצמו קיימת "מחלוקת" פנימית, הדורשת איזון.
הרלוונטיות של האינטרסים הנאבקים
76. האם רשאי שר התחבורה לשקול את כל האינטרסים והערכים הנאבקים על הבכורה? ובעיקר, האם השיקול הדתי – כחלק מאינטרס הציבור – הוא שיקול רלוונטי בגדרי הפעלת שיקול-דעת של המפקח על התעבורה? כפי שראינו, פגיעה ברגשות בכלל, ופגיעה ברגשות דת בפרט, היא שיקול רלוונטי, אם אין בה כפייה דתית. כך הוא הדבר בדרך-כלל. האם שיקול זה הוא רלוונטי לעניין סמכותו של המפקח על התעבורה? לדעתי, התשובה היא בחיוב. הגישה הרואה בשיקול הדתי "שיקול כללי" שמותר להתחשב בו, חלה גם על סמכות המפקח על התעבורה לסגור את רחוב בר-אילן. בהפעלתה של סמכות זו, יש להתחשב באינטרסים של כל אלה שהשימוש ברחוב והגבלתו משפיע עליהם. בין אלה יש לכלול גם את האינטרסים הדתיים של כל אלה שקביעת הוראות בדבר השימוש ברחוב ישפיע עליהם. עמד על כך מ"מ הנשיא, השופט אגרנט בפרשת הליגה [1] שדנה בסגירת רחוב לשם מניעת הפרעה לתפילה בבית כנסת. כותב השופט אגרנט:
"אין ספק כי בתיתו ערך לשיקול, כי תנועת המכוניות ברחובות הנדונים בימי מועדי ישראל ובשבתות מפריעה להתרכזות המתפללים בבית הכנסת 'ישורון' בתפילתם ומונעת בעדם להתפלל בנחת, התחשב המשיב מס' 2 באינטרס שהוא בעל אופי דתי אך אין פסול בכך, כשם שלא היה כל פסול אילו התחשב באינטרס תרבותי, מסחרי, בריאותי וכיוצא באינטרסים כאלה, ובלבד שהם נוגעים לחלק ניכר מבני-הציבור" (שם, בעמ' 2668).
--- סוף עמוד 61 ---
וברוח דומה ציין מ"מ הנשיא, השופט לנדוי, בפרשת ברוך [2], בעמ' 163-165:
"אינה נראית לי טענת העותרים שבהתחשבו ברגשותיו של הציבור הדתי חרג המשיב מסמכותו לפי פקודת התעבורה ותקנות התעבורה...
...
...ניתן לומר שהבטחת מנוחת השבת לציבור הרוצה בכך בהתאם לאורח חייו היא בגדר סמכותו של המפקח על התעבורה להסדיר את התעבורה בכבישים...
...
...בענייננו, קיימת פגיעה ישירה כזאת, כי כשם שתנועת כלי-רכב ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים הפריעה את התפילה בבית-כנסת ישורון, כן מדריך שאון כלי הרכב לסוגיהם בקטע של רחוב השומר העובר בלבה של בני-ברק את מנוחת השבת של תושבי אותו אזור הידוע בצביונו החרדי המובהק. מתן הגנה לאינטרס זה אין פירושו כפיית אורח חיים דתי על מי שאינו רוצה בו, אלא מתן הגנה לאורח חיים זה למי שדבק בו".