אני מסכים, כמובן, כי החופש מדת אינו אינטרס יחיד או בלעדי. אין לחופש מדת משקל מוחלט. יש לאזנו עם ערכים אחרים, אשר עשויים לעמוד בהתנגשות עמו. כך, למשל, מציין חברי השופט ברק בפרשת רסלר [33] (בעמ' 501), כי "הצורך להבטיח חופש דת ומניעתה של כפייה דתית, אין משמעותו איסור התחשבות בצרכיה של אוכלוסיה דתית. צורך זה קיים מאז קום המדינה...". באופן דומה, ציינתי
--- סוף עמוד 94 ---
בבג"ץ 6111/94 הוועד לשומרי מסורת ואח' נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל ואח' [71] (בעמ' 105-106), כי:
"זכותו של אדם לחופש המצפון, כולל החופש מדת, אינה זכות מוחלטת, ויש והיא נסוגה מפני שיקולים אחרים...
...
...לא אחת קיימת התנגשות בין שמירה על אורח חיים לא דתי למי שחפץ בכך, לבין שמירתו של אורח חייהם הדתי של אחרים".
לפיכך, יהא עלינו להמשיך ולבחון אילו אינטרסים נוספים פועלים בזירת המחלוקת שבפנינו.
חופש התנועה
17. לאדם בישראל שמורה הזכות לחופש תנועה. זכות זו היא זכות יסוד (ראו פסק-דינו של השופט ברק בבג"ץ 672/87 הנ"ל [54], בעמ' 709). היא כוללת את הזכות של כל אדם לצאת מן המדינה (ראו בש"פ 6654/93 הנ"ל [55], בעמ' 293). היא כוללת גם את חירותו של כל אדם להתנועע בחופשיות בכל מקום בתוככי המדינה (ראו בג"ץ 153/83 הנ"ל [22], בעמ' 401). בתוך כך, כלולה בזכות זו גם החירות של כל אדם לנוע "...ללא הפרעה במקום שנועד מעיקרו ובאופן בלעדי לתנועה ולמעבר" (רע"פ 6795/93 אגדי נ' מדינת ישראל [72], בעמ' 710). זכות זו חיונית היא למימושו העצמי של האדם. חיוניות זו אינה מאבדת מעוצמתה גם בעידן המודרני שבו אנו עדים לפיתוח המואץ של אמצעי תקשורת אלקטרוניים ה"מקצרים" את המרחקים בין מקומות, ומאפשרים לבני החברה לעסוק בביתם בפעילויות חיוניות, אשר באופן מסורתי חייבו אותם לנוע – ובכלל זה, כך התבשרנו לאחרונה, גם עבודה ולימודים אקדמיים. כפי שציין בית-המשפט העליון של ארצות-הברית, החופש לנוע:
“...may be as close to the heart of the individual as the choice of what he eats, or wears, or reads” (Kent v. Dulles (1958) [85], at p. 126).
על החיוניות של החירות לנוע עומד גם השופט ברנזון בע"פ 217/68 הנ"ל [12]. בהתייחסו לאפשרות לנוע ברכב בימי שבת ומועד, אומר השופט ברנזון, בעמ' 363, כי:
"השימוש בכלי רכב פרטי הולך ונעשה יותר ויותר אמצעי חיוני לקיום הכלכלה והמשק ולסיפוק צרכים חברתיים ותרבותיים של הכלל והפרט, מה גם שבימי שבת ומועד לא פועלים בדרך כלל שירותי תחבורה ציבוריים".