פסק-דין
הנשיא א' ברק: כלל 27 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו- 1986(להלן – כללי הלשכה), קובע כי עורך-דין לא יקבל עניין שהיה בטיפולו של עורך-דין אחר, אלא אם כן אותו עורך-דין הסכים לכך. כן קובע הכלל כי עורך הדין הראשון לא יסרב ליתן הסכמתו, אלא אם כן יש לו – בקשר לאותו עניין – תביעות או דרישות כספיות מאת הלקוח והלקוח אינו מוכן לתת ערבות מתאימה ואינו מסכים למסור את הסכסוך להכרעת הוועד המחוזי. השאלה המתעוררת לפנינו הינה, אם כלל זה הוא חוקי.
העובדות
.1העותר 1(בבג"צ 4330/93) הינו עורך-דין. לקוח פנה אליו בבקשה לטפל בתביעת פיצויים. העותר הסכים לטפל בעניין. הדבר נמנע ממנו, שכן עניינו של הלקוח היה בטיפולו של עורך-דין אחר. בין הלקוח לבין אותו עורך-דין אחר נתגלעה מחלוקת בדבר שכר הטרחה. עורך הדין האחר מסרב ליתן הסכמתו לכך שהעותר יטפל בעניין כל עוד לא הוסדר שכר הטרחה. העותר מלין לפנינו על חוקיותו של כלל 27 לכללי הלשכה. תלונה דומה מצויה בפי העותרים 2ו- 3(בבג"צ 4330/93). עותרים אלה התקשרו עם עורך-דין בעניין כירת נכס מקרקעין שבבעלותם. הם סברו כי עורך הדין מתרשל במלאכתו. הם סירבו לשלם לו שכר-טרחה. הם ביקשו להעביר את הטיפול בעניינם לעורך-דין אחר. הדבר נמנע מהם כי עורך הדין הראשון סירב ליתן הסכמתו לכך. העותרים פנו לוועדת האתיקה של ועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין (המשיב 1). נמסר להם, כי הוועד מוכן ליתן להם היתר להתקשר עם עורך הדין החדש אם הם יסכימו לחתום על הסכם בוררות, ולפיו תוכרע המחלוקת בינם לבין עורך-דינם על-ידי הוועד המחוזי. כן נדרשו להפקיד במזומן סכום השווה ל- 885דולר להבטחת פסק הבורר. עורך הדין סירב לבוררות. העותרים 2ו- 3לא ראו טעם בהפקדת הסכום במזומן, ושלחו לוועדת האתיקה שטר חוב על הסכום הנדרש. ועדת האתיקה הודיעה להם כי היא עומדת על דרישתה להפקדת הסכום במזומן. כנגד כל אלה מלינים העותרים 2ו- 3לפנינו. שלושת העותרים מיוצגים לפנינו על-ידי עורך-דין מטעם האגודה לזכויות האזרח בישראל. האגודה עותרת גם בשמה היא
--- סוף עמוד 224 ---
(כעותרת 4בבג"צ 4330/93). עותרת זו פנתה (עוד ב-1992) ליושב-ראש המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, והביעה לפניו את עמדתה כי כלל 27 לכללי הלשכה הוא בטל. היא ביקשה ממנו להודיע לה אם בכוונת המועצההארצית לבטל את הכלל. לאחר זמן השיב לה יושב-ראש המועצה הארצית, כי המועצה סבורה שאין מקום לשנות את הכלל. מכאן העתירה שלפנינו.
.2העותרת (בבג"צ 196/94) הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביטול מינוי כונס נכסים על מפעלה. בא-כוחה של העותרת קיבל פנייה בכתב מעורך-דינה הקודם של העותרת, ובו הוא מתבקש להפסיק לייצגה. הטעם לכך הוא בחוב כספי שחבה לו העותרת לטענתו. העותרת פנתה לוועד מחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין בבקשה לקבלת היתר להעסקת בא-כוחה החדש. ועד המחוז השיב לעותרת כי הוא יתיר לה לפנות לכל עורך-דין, ובלבד שתחתום על הסכם בוררות שתפקיד בטוחה בסך 000, 17דולר. אין ביכולתה של העותרת להיענות לדרישה זו. היא נותרה ללא ייצוג. מכאן פנייתה לבית- משפט זה.
המסגרת המשפטית
.3חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961(להלן – חוק הלשכה), קובע את המסגרת הנורמאטיבית לפעולתה של לשכת עורכי הדין. נקבע בו (בסעיף 109), בין השאר, כי המועצה הארצית של הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, להתקין כללים בכל עניין הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה, במידה שלא נקבעו הוראות בחוק הלשכה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק הלשכה לשר המשפטים. בין שאר העניינים שבהם הוסמכה המועצה הארצית להתקין כללים, מצויה סמכותה להתקין כללים של אתיקה מקצועית (סעיף 109(4) ). בין כללים אלה מצוי כלל 27 הקובע:
"קבלת ענין .27(א) לא יקבל עורך דין, ביודעין, ענין שבטיפולו של אחר שהוא בטיפולו של עורך דין אחר אלא אם כן עורך הדין האחר הסכים לכך בכתב, ולא יסרב עורך הדין האחר ליתן הסכמתו כאמור אלא אם כן יש לו בקשר לאותו ענין תביעות או דרישות כספיות מאת הלקוח שעדיין לא נתמלאו, ואולם לא יסרב עורך הדין האחר ליתן הסכמתו אם התמלאו תנאים אלה:
(1) הלקוח נתן ערובה מתאימה, לדעת הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, להבטחת הדרישות הכספיות של עורך הדין; (2) הלקוח הסכים למסור את הנושא