--- סוף עמוד 236 ---
.2אין ספק, כי נדרש הסדר נאות כדי לאפשר העברת טיפול מעורך-דין אחד לרעהו לפי דרישת הלקוח, ויש לדאוג להעברה "חלקה" של הייצוג. בהקשר זה ראוי להזכיר את סעיף 88 לחוק הלשכה, הנותן בידי עורך-דין זכות עיכבון על המסמכים והחומר הנוגעים לעניין שהיה בטיפולו, כל עוד לא הוסדר נושא שכר טרחתו. ייתכן שבגלל זכות זו, היוצרת קשיים בהעבר התיק בצורה מסודרת מעורך-דין אחד למשנהו, מצאה המועצה הארצית לנכון להתקין את כלל 27, שבו דאגה גם לקידום יכולתו של עורך הדין לגבות את שכר טרחתו ובאופן כזה לשחרר את המסמכים מן העיכבון. קל לקבוע כי די בהודעה לעורך הדין כדי שניתן יהיה להעביר את הטיפול ממנו לעורך-דין אחר; קשה יותר לדאוג להעברה אפקטיבית של הייצוג והטיפול, אם התיק והמסמכים יישארו אצל עורך הדין הקודם. לפיכך, ראוי שהנושא יוסדר בצורה הולמת, בכללים שיקבעו נורמות בין עורכי הדין לבין עצמם, ושאלה יפעלו איש כלפי רעהו בהגינות ובקולגיאליות, בלי לפגוע איש בזכויות רעהו ובלי לפגוע בזכויותיו של הלקוח ובזכותו של עורך הדין המעביר לשכר-טרחה, שייגבה בדרך לגיטימית. כלל 27 אינו מצליח בכך. יש לקוות שהמופקדים על נושא זה ימצאו דרך נאותה להסדירו בצורה ראויה לטובת כל הנוגעים בדבר.
השופט ג' בך: מצטרף אני לפסק-דינו של חברי הנכבד, הנשיא ברק, ולמסקנתו כי כלל 27 לכללי הלשכה הינו בטל. ברצוני רק להוסיף להנמקת חברי שתי הערות: א) בפסק-דיננו בעל"ע 18/85 [23], בעמ' 525, שהוזכר בפסק-דינו של הנשיא, קבענו, כי:
"כאשר נוצר מצב, שבו הזכות הפורמאלית לעיכבון מסמכים עומדת בעלי בסתירה למילוי חובת הנאמנות כלפי הלקוח, אזי על עורך הדין לתת עדיפות לחובה אחרונה זו".
נראה כי קביעה זו, אשר על פיה הנאמנות ללקוח גוברת, בנסיבות הראויות, אף על זכות כללית של עורך הדין המעוגנת בדין, תומכת במידה רבה במסקנתנו כי כלל 27 אינו יכול לעמוד.
ב) בהתייחסו לגורם המידתיות שבפגיעה בערכי יסוד שנעשית להשגת מטרה ראויה, קובע חברי הנשיא, בין היתר:
"חוקיותו של אקט שלטוני מותנית אפוא בשאלה אם האמצעי השלטוני הננקט ואשר מתאים (ראציונאלית) להגשמת מטרה ראויה – פוגע בערכים ובעקרונות הראויים להגנה שלא מעבר למידה הדרושה. הדרישה הינה כי המעשה השלטוני אשר מתאים להשגת המטרה הראויה – יפגע בעקרונות ובערכים הראויים להגנה במידה הקטנה ביותר, וכי פגיעתו תהא ביחס ראוי לתועלת הצומחת מהשגת המטרה הראויה".
לעניין קביעה זו, המקובלת עליי, ברצוני אמנם להזכיר שוב דבר שהדגשתי בע"א 6821/93, רע"א 1908/94, 3363/96בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי ואח' [25],