המיזם נרכש ידי חברת לידר בשלבים מתקדמים כאשר חלקו היה מאוכלס וחלקו האחר היה בשלבי בנייה מתקדמים. כך עולה בין היתר ממסמך בדיקת הנאותות של חברת Savant , חברה שביצעה בדיקת נאותות למיזם באפריל 2007, בטרם רכישת המיזם על ידי חברת לידר ביוני 2007. במסמך זה צוין כי בניין מספר 1 הושלם ולא נכלל בעסקה, וכי בנינים 2-4 נמצאים בשלבי בנייה שונים.
מסקנה דומה עולה גם מסעיף 10 להערכת שמאי של חברת COLLIERS INTERNATIONAL שהעריכה את שווי המיזם ליום 28.11.2007. במסמך זה תואר מצב הפרויקט בטרם רכישתו על ידי חברת לידר. מהערכת השמאי הנ"ל אף עולה כי המיזם ממוקם באזור מרכזי בלטביה עם מתקנים תומכים רבים. בסעיף 6.7 להערכת השמאי נאמר כי המיזם ממוקם באזור עם תנועה ערה, בניני מגורים חדשים, בתי ספר, מרכזי קניות וגישה נוחה למיזם ברכב ובאמצעות תחבורה ציבורית.
מעבר לאמור, גם המצג הזה הוא מצג צופה פני העתיד, ולכן גם ביחס אליו היה על התובעים להוכיח כי לא היתה כוונה לקיימו. התובעים לא עמדו בנטל הזה. לא ניתן להסיק מסקנות מהעובדה שבסופו של דבר היו קרקעות שלא קיבלו היתרי בנייה או שלא מצויות באזורי ביקוש, שכן יתכן שהטעם לכך הוא התרחשויות עתידיות שלא היו קיימות ולא נצפו בעת הצגת המצגת.
שיתופי פעולה עם גורמים עסקיים בינלאומיים ומקומיים.
44. התובעים טוענים כי במצגת הראשונה נכתב, במסגרת השקופית העוסקת באסטרטגיה של חברת לידר, כי החברה תיצור שיתופי פעולה עם גורמים עסקיים מקומיים ובינלאומיים בעלי ידע וקשרים בשוק, אך בפועל לא כך היה. התובעים מתייחסים לאמור במצגת הנוגע ל"יצירת שיתופי פעולה עם גורמים שונים, ביניהם גופי השקעה בינלאומיים הפועלים בשווקי פעילות החברה, כמו גם עם גורמים עסקיים מקומיים בעלי ידע וקשרים בשוק הנדל"ן המקומי." (ר' שקופית מס' 8 במצגת הראשונה).
גם השקופית האמורה עוסקת בהבטחה לגבי העתיד, שאין הוכחה שלא היתה כוונה לקיימה במועד בו הוצגה המצגת. נהפוך הוא - חומר הראיות מעלה כי היתה ללמקין כוונה לקיים את ההתחייבות הזו, שאף קוימה בחלקה.
מסקנה זו עולה מעדותו של מר למקין –
"אם אני זוכר נכון, עוד פעם זה מזיכרון מאוד מעורפל של 10 שנים אחורה, העסקה הזאת במקור היינו אמורים לקנות אותה עם שותף ביחד, נחתם זיכרון דברים ובסופו של דבר בקנייה הסופית של ההסכם, אנחנו קנינו את הפרויקט הזה לבד, ללא שותפים" (פ' 29.6.17 עמ' 140 ש' 21 עד עמ' 141 ש' 5).