פסקי דין

פרק (ת"א) 31623-03-14 עו"ד גיא גיסין ועו"ד רמי קוגן מנהלים מיוחדים לסובריין נכסים בע"מ (בפירוק) נ' משמרת חברה לשירותי נאמנות בע"מ - חלק 3

23 נובמבר 2017
הדפסה

(דברי כב' השופט י' דנציגר בע"א 4486/14 עו"ד עופר שפירא, כונס נכסים נ' עו"ד אמיר בר טוב ויעקב אמסטר, בתפקידם כנאמנים לנידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ (פורסם בנבו, 24.06.2015); ראה גם ע"א 3791/15 סינרג'י כבלים בע"מ נ' עו"ד ארז חבר (פורסם בנבו, 19.4.2016)).

9. ואכן, בעניננו הכנ"ר מציע לפסוק למנהלים המיוחדים שכר מיוחד לפי תקנה 13(א1) לתקנות השכר. דא עקא, המנגנון שמציע הכנ"ר מנותק לחלוטין מבסיס השכר הרגיל לפי תקנות השכר, שהוא שכר ניהול, שכר מימוש או שכר חלוקה, שכן הכנ"ר מציע לפסוק שכר שיחושב באחוזים מתקבולי קופת הפירוק. שיעור השכר שמציע הכנ"ר הוא יותר מפי שלושה, הן ביחס לשכר המימוש לפי תקנה 8(א) לתקנות השכר, והן ביחס לשכר החלוקה לפי תקנה 8א', שכן נוכח העובדה שבקופת הפירוק מצוי כיום סך של 9,400,000 ₪, אזיי לשיטת הכנ"ר יש לשלם למנהלים המיוחדים שכר בשיעור של כ- 11.4% מהקופה. לשם המחשה, כאשר מדובר בשכר חלוקה, אזיי שיעור כזה של שכר משולם רק במקרה של חלוקת דיבידנד לנושים בשיעור של מעל ל- 80%, ואילו במקרה דנן, עסקינן בדיבידנד בשיעור של כ- 21% בלבד, שאמור לזכות את המנהלים המיוחדים בשכר של כ- 3% בלבד מסכום החלוקה. מכאן שהשכר שמציע הכנ"ר הוא גבוה יתר על המידה ואיננו סביר.

למעלה מהצורך אציין כי אם היתה מתקבלת בקשתם המקורית של המנהלים המיוחדים, הרי ששכרם היה עומד על שיעור של כ- 20% מהסכום המצוי בקופת הפירוק, דבר שהוא בלתי סביר בעליל.

10. הגם שאין להוציא מכלל אפשרות כי במסגרת קביעת שכר לפי תקנה 13(א1) לתקנות השכר, ייקבע שכר באחוזים מסכום התקבולים בפועל, הרי שאפשרות חריגה זו תהא שמורה בדרך כלל לאותם מקרים בהם ניהל בעל התפקיד תביעה משפטית מורכבת, מראשיתה ועד סופה. זאת ועוד, במקרה כזה, הכלל הוא שיש לבקש אישור מראש לשכר טרחה הנגזר באחוזים מתוצאות ההליך, ולא רק בדיעבד, לאחר שההליך כבר הסתיים:

"לטעמי, פסיקת שכר בדיעבד מוקשית, שכן רצוי ועדיף שהשכר ייקבע מראש, במידת האפשר, ועוד בטרם ביצוע העבודה, ובכך גם לחסוך התדיינות ממושכת בדיעבד באשר לשכר המיוחד. ... פסיקת שכר מיוחד אינה מלאכה פשוטה אלא מחייבת בירור ולעתים התדיינות מורכבת באשר לשכר שיש לפסוק, אם לפסוק, לבעל התפקיד. לכן, ככל שיוסדר מראש השכר שיגיע לבעל התפקיד עבור פעולה חריגה, כדוגמת האמור לעיל, יהיה ברור וידוע לצדדים מראש, הן לנאמן הן לכנ"ר והן לנושים, מה השכר שיהיה זכאי לו הנאמן בגין פעולותיו החריגות, ולא רק לאחר שיבצע את העבודה. קביעת השכר המיוחד בדיעבד, לאחר ביצוע מעוררת לא אחת מחלוקות ומצריכה התדיינויות, לרבות ערעורים, שאת כל אלה ניתן לחסוך אילו היה מוסדר מראש השכר שיגיע לנאמן. איני שולל אפשרות לפיה, במקרים מסוימים יהיה מקום לקבוע את השכר בדיעבד, אך לטעמי אלו הם המקרים החריגים, שכן בדרך כלל נכון יהיה לקבוע אותו מראש."

עמוד הקודם123
4עמוד הבא