47. בחקירת מנהל התובעת, לא הצביע הוא על מאפיינים ייחודיים של שיטת עבודתו אשר יש בהם כדי להקנות הגנה מכוח סוד מסחרי:
"ש. תסכים איתי שאת כולם אפשר למצוא באינטרנט?
ת. לא, זה לא פשוט, האינטרנט לא עוזר. אני היום עובד עם התאגידים המובילים בגלל שיטות העבודה שלי ויכולת ההגעה שלי, האינטרקציה שיצרתי עם אותם הלקוחות" (עמ' 11 לפ' ש' 21 – 23).
48. בהקשר זה נציין, כי לא נעלם מעינינו, כי בסיכומיה הרחיבה התובעת את טענותיה והעלתה טענות נוספות לעניין רשימת לקוחות ושיטות תמחור (ס' 51 לסיכומיה). בכלל זאת, טענה התובעת כי רשימת לקוחותיה ושיטות התמחור אינן מפורסמות לציבור ויודעות למספר מצומצם של עובדים בתובעת ואף אינן ניתנות לגילוי בנקל. בנוסף, טענה התובעת כי רשימת הלקוחות ושיטות התמחור הן בעלות ערך כלכלי מובהק והערך המוסף אשר נודע להן הינו תולדה של ניסיון, תכנון והשקעת משאבי עבודה וממון. עוד טענה התובעת, כי אין מדובר ברשימת הלקוחות כשלעצמה ובתמחור המפורט בתוכנת האנדרומדה, אלא בסל הצריכה עצמו הכולל הן את הלקוחות והן את תמהיל הצריכה הייחודי של כל לקוח (ס' 13 לסיכומיה תשובה).בשם לב לשלב הדיוני בו הועלו הטענות קרי, לראשונה בסיכומי התובעת, ומאחר ומדובר בטענות עובדתיות הדורשות תמיכה באמצעות תצהיר ומתן אפשרות לנתבע לחקור בנושא זה, דין הטענה להידחות.
49. עוד נבהיר כי עיינו בפסקי הדין אליהם הפנתה התובעת בסיכומיה (סע (י-ם) 55998-09-11 סלעי ירושלים סחר ושיווק בע"מ נ' ענאן עדילה (פורסם בנבו, ניתן ביום 14.9.16; להלן: עניין סלעי ירושלים וכן בע"ע (ארצי) 1141/00 הר זהב שרותי מזון בע"מ – פודליים בע"מ ואח', פד"ע לח 72, 80 (2002)). אולם, לא מצאנו כי ניתן להקיש מפסקי דין אלו לענייננו לאור התשתית העובדתית רחבת היריעה אשר הוצגה בפסקי דין אלו ואשר הוכחה שם, אשר שונה בתכלית מענייננו והובילה להכרעות השונות אשר ניתנו בפסקי דין (ר' למשל, ס' 28 לעניין סלעי ירושלים לעיל).
50. לפיכך, נותרה לדיון השאלה האם התובעת הוכיחה כי מתקיים בעניינו של הנתבע הקריטריון הרביעי, דהיינו - הפרת חובות הנאמנות ותום הלב, אשר יש בו כדי להצדיק את טענות התובעת בדבר חיוב הנתבע בפיצוי כספי.
הפרת חובות תום הלב והנאמנות-
51. ההלכה בעניין חובות תום הלב והנאמנות החלות על עובד סוכמה בע"ע (ארצי) 35403-12-11 קאנטרי פלורס בע"מ נ' חוה נחמני (פורסם ביום 29.11.16): "חובת תום הלב המוטלת על עובד במסגרת יחסי העבודה נקבעה בשורה של פסקי דין ומקורה בניסיון ליצור מערכת חברתית ועסקית המושתתת על יחסים הוגנים וכללי תחרות אשר בבסיסם יושרה אשר מאפשרת קיומה של חברה שבה "אדם לאדם - אדם" (ע"א 207/79 רביב משה ושות' בע"מ נ' בית יולס בע"מ, פ"ד לז(1) 533 (1982)). מכח חובה זו מוטלות על העובד חובת נאמנות וחובת אמון מוגברות. חובה זו אינה נגזרת מהוראותיו של חוק ספציפי אלא מנורמות התנהגות הנפרשות על פני מערכת יחסי עובד-מעסיק המוטלות על כל עובד וביתר שאת על עובד בכיר..".