מטרה ויישומה
60. חגור מצאה להגדיר את הזיכויים/החזרים השונים תחת כותרות מסוימות, כגון "הנחת סולר".
הנתבעים טענו כי אין קשר בין ההגדרות לבין ההסכמות, וחשוב מכך, בין ההגדרות לייעוד הכספים בפועל, ומשכך הצורך לראות בהם כחלק ממחיר המכירה/רכישה.
מר יעקב קמיר, נשאל בראשית חקירתו הנגדית האם הוא סבור כי כל הטבה אותה קיבל מפז, אינה כזו אשר הוא חייב לחלוק אותה עם חגור מכוח הסכם ההפעלה והשיב:
"ההטבות שהיו לצורך הוצאות. כל הטבה שהעלתה את ההכנסה היה כנגדה הוצאה. פז לא נתנה אף פעם הטבה שלא לצורך מכירות. לצורך הקליינט. חד משמעי.
(לעניין זה ראה עמוד 109 שורות 7-8 לפרוטוקול הדיון).
61. משכך, היה עלי להוסיף ולבחון, ככל שניתן הדבר, האם יש קשר בין הזיכוי/תשלום שניתן לבין ההוצאות הנטענות על ידי הנתבעים.
במסגרת תצהיר העדות הראשית של הנתבעים הם שבו וטענו כי מצב שוק הדלק, לרבות העובדה כי חברות הדלק קיבלו במשך שנים החזרים שונים המדינה, אך לא העבירו אותם ישירות לידי מפעילי התחנות, יצר מציאות במסגרתה ניתנו לתחנות הטבות שונות, כגון השתתפות בהוצאות שוטפות כמו חשמל, החלפת ציוד, שיפוץ, תשלום דמי החכירה למנהל מקרקעי ישראל, השתתפות בהוצאות קידום מכירות וכיוצא באלו.
62. לפיכך, מקום בו היה מוכח לדוגמא, כי סכום זה או אחר, הושב לידי רניוס כהחזר עבור תשלומי ארנונה או דמי חכירה, היה מקום לראותו כתשלום חיצוני לעלויות הרכישה והמכירה של הדלקים, ומכאן ככזה אשר אינו כלול ב-"רווח המפעיל".
ככל שלא ניתן "לצבוע" את ההחזר או התשלום כהחזר הוצאה מוגדרת, כמפורט לעיל, היה מקום להוסיף ולבחון, על בסיס כלל הראיות, מה הייתה המטרה וכוונת הצדדים ביחס לאותו החזר או תשלום, והאם ייעדו אותו הצדדים להגדלה/הקטנה בפועל של מחיר הדלק.
--- סוף עמוד 18 ---
ראיות נוספות
63. לצורך ניסיון איתור של אותה כוונה של הצדדים, מעבר או מחוץ להוראות ההסכמים, נתתי דעתי לראיות רבות נוספות, כגון חשבוניות/קבלות, תכתובת, דוחות, ומחירונים, כמו גם עדויות בעלי הדין, מומחים מטעמים וצדדים שלישיים.
בין היתר נתתי דעתי לסוגיות הבאות:
- חוות הדעת ומשקלן;
- מהימנות העדים, לרבות התנהלות הצדדים זה כלפי משנהו במהלך השנים, כמו גם התנהלותם מול צדדים שלישיים;
- סדירות הזיכוי/תשלום;
- הקשר בין התשלום/זיכוי לבין היקף המכירות, דרך רישומו של התשלום /זיכוי בספרי הנהלת החשבונות של הצדדים;