פסקי דין

תא (ראשל"צ) 44758-10-12 חגור-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' רניוס תדלוק בע"מ - חלק 36

10 דצמבר 2017
הדפסה

149. הגם כי עובדה זו לא עלתה מתוך תצהירי הנתבעים, והגם כי מתצהירו של מר יוסי קמיר עלה לכאורה כי היקף ההוצאות בגין קידום המכירות הינו כפי הנקוב בנספח יב' אשר צורף לאותו תצהיר, בפועל – התברר כי ביחס לחלק מההוצאות המוצהרות, התקבלו החזרים פרטניים על ידי פז. החזרים אלו לא מצאו ביטוי באותו נספח.

כך לדוגמא צוין בעמוד 941 לנספח יב' דבר קיומו של מבצע לקיום מכירות במסגרתו ניתנו ללקוחות רמקולים.

ואולם, מחקירתו הנגדית על מר יוסי קמיר עלה כי ביחס למבצע זה, נשאה פז במחצית מאותן עלויות. (לעניין זה ראה מוצג ת/22 ועמוד 178 שורות 1-7 לפרוטוקול הדיון).

משעומת מר יוסי קמיר עם נתונים אלו ועם הטענה על פיה נספח יב' אינו משקף את ההוצאות של התחנה מצא להשיב כדלהלן :

"הכרטסת במסמך יב' הינם ההוצאות בפועל ששולמו לספקי מתנות. זה כן משקף את ההוצאות. היו עוד הוצאות. אין ספק שכרטסת יב' משקפת רק את ההוצאות מצד שני יש את השתתפות פז. ברור. (לעניין זה ראה עמוד 180 שורות 5-7 לפרוטוקול).

--- סוף עמוד 42 ---

150. גם באשר לטענה על פיה הסכום ששולם על ידי פז לרניוס תחת הכותרת "קידום מכירות כמותי", שימש לצורך החזר הוצאות עליו הוסכם בין הצדדים (פז-רניוס), נמצאו טענות הנתבעים כחסרות, וכאלו העומדות בסתירה לחלק מהראיות אשר הוצגו במסגרת ההליך.

151. לעניין זה אקדים ואציין כי מחקירתו הנגדית של המומחה מטעם חגור עלה כי הוא בחן את היקף ההוצאות אשר נרשמו בספרי רניוס כהוצאה לצורך קידום מכירות, ונמצא על ידו כי הסכומים אשר הוצאו על ידי רניוס, היו נמוכים בהרבה מסך הסכום השנתי בו זוכו על ידי פז, תחת אותה כותרת של "קידום מכירות".

משכך, נהיר כי גם מקום בו היו טענות הנתבעים לעניין מטרת ההחזר מתקבלות במלואן, לא היה בהן, אלא כדי מענה חלקי לשאלת מטרת העברתו של אותו סכום לידי רניוס.

152. לגופו של עניין, טענות רניוס, לעניין היות חלק מהסכומים בגדר החזר עבור "הוצאות אחרות", התבררו ככלליות מאוד, וכאלו שלא נתמכו בדבר.

לא הוכח כי הנתבעים הציגו בפני פז רשימת הוצאות אשר לגביה הוסכם כי יתקבל החזר, או כי עמדה לפז חובה מכוח הוראות ההסכם הקמעונאי לשאת בעלות זו או אחרת.

153. למעשה, בניגוד לטענות הנתבעים, הוכח כי חלק מהחזרי ההוצאות הנטענות מעולם לא שולמו על ידי הנתבעים, אלא כי פז נשאה בהן במקור. משכך, לא היה כלל מקום להחזר.

כך לדוגמא טענו הנתבעים במסגרת פנייתם לחגור, קודם הגשת התביעה, כי הכספים שהועברו מפז לידיהם היו מיועדים בין היתר לצורך תשלומי דמי חכירה ( ראה סעיף 8 למוצג ת/4 כמו גם סעיף 57 לתצהירו של מר קמיר).

עמוד הקודם1...3536
37...61עמוד הבא