עם זאת, שעה שנטל הבאת הראייה מוטל על חגור, בהינתן הראיות כפי שהוצגו על ידי הצדדים ובהעדר ראיות אחרות מטעם התובעת לעניין שיוך ההחזר/ההטבה באופן ברור לעלות רכישת/מכירת הדלק, לא מצאתי כי חגור הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה ביחס לרכיב זה.
159. קודם סיום הדיון בסוגיה זו אוסיף ואציין כי המסקנה על פיה הסכומים דנן הועברו לרניוס לצורך שימוש בהתאם לשיקול דעתה, ושימשו בפועל, בין היתר, לצורך תשלום הוצאות בגין
--- סוף עמוד 44 ---
קידום מכירות, יש בה כדי להשליך, על שאלת תום הלב בקיום הסכם ההפעלה על ידי רניוס, או ליתר דיוק חוסר תום הלב, שעה שרניוס הוסיפה והפחיתה מהסכומים המגיעים לחגור, סך נוסף של 12.5% בגין השתתפותה בקידום מכירות, כפי שיובהר להלן.
זיכויים עבור השתתפויות חד פעמיות שקיבלה רניוס מפז.
160. לשיטת חגור, קיבלה רניוס במהלך תקופת הבדיקה, זיכויים שונים בגין "השתתפויות חד פעמיות", אך בחרה שלא לכלול אותן במסגרת ההתחשבנות בין הצדדים.
רכיב זה הוערך על ידי חגור, במסגרת התביעה המקורית, באמצעות המומחה מטעמה בסך כולל של 49,443 ₪, וביחס לתקופה הנדונה במסגרת התביעה שכנגד המחוזית בשיעור של 85,922 ₪.
משכך, שיעור הנזק הכולל הוערך על ידי חגור בסך של 136,653 ₪.
161. לטענת חגור, היא זכאית לקבל לידיה את חלקה מתוך סכום אשר מקורו בהחזרים אותם קיבלה רניוס כהטבה מכוח ועקב הסכמתה כי גם בתחנה בחגור יינתנו הנחות לחברי מועדון "חבר", צה"ל כוחות הביטחון ומנהל הרכב (להלן: "כוחות הביטחון") עמם התקשרה פז.
בפועל, סכום העמלה החודשית, אשר הועבר לחגור על ידי רניוס, לא כלל בחובו את הטבת המחיר שעיינה השבת חלק מאותה הנחה לכוחות הביטחון.
162. מן העבר השני, לטענת הנתבעים, אין ולא היה כל קשר בין הסכומים שונים או זיכויים שהוכנסו על ידי פז להתחשבנויות ביניהן, לבין מחירי הרכישה והמכירה של הדלקים.
לשיטת רניוס, מדובר היה בהחזר עבור העלויות העודפות אשר נבעו מכניסתם של רכבים נוספים של מערכת הביטחון לתחנה, כגון מתן עיתונים. (לעניין זה ראה גם עמוד 128 שורות 7-17 לפרוטוקול הדיון).
163. במסגרת סעיף 8.3 לתצהירו של מר בן צור מיום 4.12.13 ובסעיף 8.2 לתצהירו מיום 5.12.13, התייחס המצהיר מטעם פז לזיכויים הנוספים שניתנו לרניוס.
מחקירתו הנגדית של מר בן צור עלה כי הזיכוי הנקוב בנספח ג' לתצהירו, מקורו בכוונת הצדדים להפוך את ההתקשרות של פז עם כוחות הביטחון לכזו אשר הינה כדאית כלכלית עבור רניוס, בהיבט של מחיר הרכישה והמכירה של הדלקים. מכוח אותה כוונה, קיבלה רניוס חלק מהעמלה המגיעה לחגור ביחס לרכיב זה, ואולם החזר זה נותר במלואו בידי רניוס. (לעניין זה ראה עמוד 56 לפרוטוקול הדיון).