22.2. ביום 25.12.1986 נחתם הסכם בין חגור לבין מר חי במסגרתו התחייבה חגור כי כנגד הקמת התחנה על ידי מר חי, תינתן לו האפשרות להפעיל את התחנה כמו גם הזכות לחלק מההכנסות ממבני העזר אשר יוקמו על ידו במקרקעין. באותו הסכם ניתנה גם הסכמת חגור להתקשרותו של מר חי עם כל חברת נפט, על פי בחירתו, לשם הקמת תחנת התדלוק וחתימה על הסכם קמעונאות כמקובל אצל אותה חברת נפט.
תקופת ההסכם נקבעה ל-24 שנה, תוך מתן אפשרות בעבור 10 שנים להודיע על סיום ההסכם כגד תשלום על פי מנגנון שנקבע מראש. (נספח ב' לתצהיר מר יעקב קמיר, נספח ג' לתצהיר התובעת). הסכם זה ייקרא להלן: "הסכם ההפעלה הישן".
22.3. ביום 8.4.1987 נחתם הסכם פיתוח בין מנהל מקרקעי ישראל לבין חגור (נספח ג' לתצהיר יעקב קמיר). חוזה זה ייקרא להלן: "חוזה הפיתוח".
22.4 ביום 4.2.1988 נחתם הסכם בין חגור לפז אשר עניינו הקמת תחנת הדלק על ידי פז, כמו גם מתקני שירות, ומינוי מר חי או חליפו כמפעיל קמעונאי של פז לצורך שיווק ומכירה של מוצרי פז, ותוך שחגור מתחייבת להחכיר לפז את המקרקעין בחכירת משנה לתקופה של 30 שנה. (ראה נספח ד' לתצהיר מר רופא, נספח ד' לתצהיר יעקב קמיר). הסכם זה ייקרא להלן: "הסכם חגור-פז".
22.5. ביום 6.1.1990 נחתם הסכם קימעונאי בין פז לבין מר ששון חי, במסגרתו מונה מר ששון חי כמפעיל ונתן שירות בתחנת הדלק של מוצרי פז. להסכם זה צורף נספח במסגרתו העביר מר ששון חי, בהסכמת פז, את הפעלת תחנת הדלק לידי הנתבע 2 למשך 10 שנים. (ראה נספח ה' לתצהיר מר יעקב קמיר). הסכם זה ייקרא להלן: "ההסכם הקימעונאי המקורי".
--- סוף עמוד 6 ---
22.6 ביום 12.6.1991 נחתם הסכם קימעונאי בין פז לבין הנתבעת 1, תוך ביטול כל הסכם קמעונאי קודם. במסגרת הסכם זה מונתה הנתבעת 1 כקמעונאית של פז בתחנת הדלק. (ראה נספח ו' לתצהיר יעקב קמיר). הסכם זה ייקרא להלן: "ההסכם הקימעונאי".
22.7 ביום 10.3.1993 – נחתם הסכם החכירה הראשי בין חגור לבין מנהל מקרקעי ישראל וזאת לתקופה של 49 שנה, כמו גם אפשרות להארכת תקופת החכירה לתקופה נוספת של 49 שנה.
חוזה החכירה כולל הסכמת מנהל מקרקעי ישראל להחכרת משנה לפז. (נספח ג' לתצהיר רופא). הסכם זה ייקרא להלן: "הסכם החכירה הראשי".
22.8. ביום 10.3.1993- נחתם הסכם חכירת המשנה בין חגור לפז במסגרת הוחכרו לפז בחכירת משנה המקרקעין למשך תקופת החכירה. (נספח ד' לתצהירו של מר רופא). הסכם זה ייקרא להלן: "הסכם חכירת המשנה".