212. גם הטענה לעניין גובה המחיר אותו דרשה פז לקבל מרניוס לצורך מתן הסכמתה להקמת מתקן השטיפה, הייתה כללית מאוד, לא נתמכה בדבר ולא ברור היה מהו אותו סכום של "כמה אלפי דולר".
213. מן העבר השני, הוגש על ידי המצהיר מטעם פז, מר בן צור, נספח י' לתצהירו האחרון ובמסגרתו הודעת פנימית של פז בדבר סיכום פגישה עם ה"ה קמיר ובמסגרתה הסכמה לתשלום דמי שכירות בהיקף של 500 דולר ארה"ב לחודש, החל מהשנה השנייה.
הגם כי מדובר לכאורה בתכתובת פנימית, ניתן להסיק מכוחה כי לא הועלו בפני פז באותו מועד טענות לעניין היקף שטח חכירת המשנה, וממילא היקף דמי השכירות שנתבקשו היו שונים מאלו הנטענים על ידי הנתבעים כיום.
מר יעקב קמיר התבקש במסגרת חקירתו הנגדית להתייחס לפער שבין הטענה בדבר דרישה לתשלום בהיקף של כמי אלפי דולר, לבין האמור לנספח י' לתצהירו מר בן צור, מטעם פז.
מתשובתו עלה כי לא הוצגה בפניו , מעולם, דרישה לתשלום של כמה אלפי דולר, אלא כי הוא חשש מחוסר הוודאות הנובע מהגדרת היקף התשלום לשנתיים הראשונות בלבד.
בהיבט העובדתי, יש פער בין דרישה לבין חשש מדרישה.
(לעניין זה ראה עמוד 140 שורות 7-18 ועמוד 141 שורות 11-16 לפרוטוקול הדיון).
214. כך או כך, טענת הנתבעים להפסד הכנסות בהיקף של כ- 25,000 ₪ בחודש (ולאחר ניכוי החזר השקעה ותשלום לחגור), אינה עומדת בקנה אחד עם טענה להעדר כדאיות כלכלית אך בשל דרישת פז לתשלום של כמה אלפי דולרים, או 500 דולר ארה"ב.
215. כפי שצוין לעיל, לא מצאתי לקבל את טענות מי מהצדדים, בשלב המקדמי של ההליך, על פיה תביעתו של הצד שכנגד התיישנה.
עם זאת, לחלוף הזמן יש משמעות גם בהיבט האחריות ביחס לתביעה שכנגד וגם בהיבט הנזק. מקום בו טוען בעל דין להצגתם של מצגי שווא כנגדו, ניתן היה לצפות כי יביע עמדתו זו במפורש, בוודאי בסמוך למועד הגילוי.
בנוסף, מקום בו בחר בעל דין לשקוט על זכויותיו, ולא פעל להקטנת הנזק, קיים קושי של ממש בקבלת טענותיו לעניין היקפו של אותו נזק.
216. וככל שבנזק עסקינן, לא מצאתי כי הנתבעים הרימו את הנטל להוכיח כי אכן נגרם להם נזק וכי שיעורו של זה הוא כפי הנתבע על ידם (או בשיעור ברור אחר).
--- סוף עמוד 62 ---
הנתבעים טענו אומנם להשקעה כספית לצורך קידום התכניות מתוך מטרה לקבל היתר בנייה למתקן השטיפה (לדוגמא בסעיף 102 לתצהירו של מר יעקב קמיר). ואולם, הנתבעים לא הציגו ראיות לעניין אותן הוצאות או אפילו לכך שהבקשה למתן היתר הוגשה על ידם. (ראה חקירתו של מר קמיר עמוד 137 שורות 6-12 וכן עמוד 138 שורות 4-7 לפרוטוקול הדיון).