ביטול ההסכמים הנטענים על ידי רניוס, יביא בהכרח לצורך בהגדרת מונחים וסוגיות שונות מחדש, לרבות נתונים כספיים והתמורה, והללו מעצם טיבם מחייבים הסכמה.
242. משכך, המשמעות המעשית של קבלת כל טענות הנתבעים במסגרת תביעת פז, הינה ביטול הסכם ההפעלה ומכאן כי ממילא יהא על רניוס לפנות את התחנה.
--- סוף עמוד 67 ---
243. בנוסף, וחשוב מכך, אין בהכרה בדבר קיומו של הסדר כובל (ככל שנמצא כזה), כדי לאיין את מחדלי רניוס ביחס לקיום חיובה על פי הסכם ההפעלה, לרבות מתן דיווחי אמת.
מקום בו נמצא כי רניוס אכן הפרה, באופן יסודי ומתמשך את הוראות הסכם ההפעלה, שמורה לחגור הזכות לעתור לביטול ההתקשרות לרבות על דרך של פינוי רניוס המקרקעין וקבלת הפרשי העמלות.
זאת ועוד, גם מקום בו היה נמצא כי חגור היא-היא, זו אשר גרמה לרניוס לנזק מכוח ההתקשרות בהסדר כובל, או כי היא תרמה להיווצרותו של הנזק עקב התנהלותה מול פז או רניוס, גם אז לא היה מקום להורות על ביטול זכותה של חגור לקבל את התמורה עליה הוסכם בין הצדדים בהסכם אשר הנתבעים עצמם עומדים על אכיפתו, אלא כי לכל היותר היה מקום לקזז מכך את נזקיה של רניוס.
244. כל זאת, עוד קודם שנדרשתי לטענות לעניין קיומו של הסדר כובל או התאמתה של חגור אליו, אשר יידונו בתביעות פז והתביעה המחוזית.
אוסיף ואבהיר עם זאת בשולי החלטתי כי ככל שהייתי נדרשת לאותן טענות בהליך דנן, היה מקום גם לתת את הדעת, בין היתר, למועד בו הועלו הטענות, לפסיקתו של כב' בית המשפט העליון לעניין השלכות הטענות על חיובי עבר (כמו גם יכולתה של רניוס לתבוע מכוחן פיצוי), למשמעות שיש לייחס למסמכים שונים אשר הוגשו לתיק לעניין התאמת פעילותה של חגור (כגון ת/4 ), ועל התמונה העובדתית כפי שהתבררה בפני לעניין מערך היחסים וכוחות במשולש שבין פז-רניוס-חגור, במסגרתה מצא הנתבע 2 בעצמו לומר, בין היתר כי: "איימנו שנעצור את הכל" וזאת בהתייחס למחלוקת אשר התגלתה בינו לבין פז באשר לחובות האבודים. (לעניין זה ראה עמוד 111 שורה 12 לפרוטוקול הדיון)
245. משנתתי דעתי לכל אלו, איני רואה בטענות הנתבעים באשר לקיומו של הסדר כובל, או ביחס להתאמת פעילותה של חגור לאותו הסדר, כטעם אשר יש בו לאיין את חובת הנתבעים בפינוי התחנה.
עצימת עיניים וחוסר תום לב
246. חגור מצאה לעתור בפני בית המשפט לפסיקתו של פיצוי הנובע מאי תשלום כספים המגיעים לה לשיטתה ביחס לתקופה של שנים ארוכות.