הצוואות מהוות תמונת ראי זו של זו. נובע מכך, שמגבלות שא. ז"ל ביקש כביכול להטיל על א., הוא ביקש להטיל גם על עצמו, במקרה ותלך לעולמה לפניו. סביר להניח שא. ז"ל לא רצה להגביל את עצמו, באופן כזה שלא יוכל, למשל, לתת בעתיד מניות נוספות לג. או לר.. על כן, אם א. ז"ל סבר שמותר יהיה לו לעשות ברכוש ככל שיחפוץ, אזי גם לא. מותר.
התובעים לא הוכיחו שאומד דעתה של א. היה, שמוטלות עליה מכוח הצוואה מגבלות כלשהן. לראייה, א. שינתה את צוואתה ויותר מפעם אחת העבירה רכוש. עולה מכך שא. לא סברה שהיא מוגבלת מכוח הצוואות ולא התכוונה לכך.
--- סוף עמוד 18 ---
משהעברת המניות על שם ר. הושלמה, והמניות נרשמו ברשם החברות על שמו – דין התביעה נגד א. וגם נגד ר., מבלי שהוכחה נגדו עילת תביעה המוכרת בדין, להיכשל.
הסיבות והמניעים שהביאו את א. לפעול כפי שפעלה אינם רלוונטיים. לא. מותר לצוות ולנהוג ברכושה גם בשרירותיות. למעלה מן הצורך מפרטת הנתבעת 1 את מניעיה וביניהם העובדה כי לתובעים לא חסר דבר, משקיבלו הרבה מהוריהם בחיים והרצון להעדיף את ר. וג. שמשקיעים שנים ארוכות בחברה בשעה שהתובעים התנתקו ממנה, ועושים לביתם. סיבה נוספת הינה שינוי אופי הרכוש ע"י ר. וג.– החברות אינן דומות לחברות שהיו בעת ניסוח הצוואה וגם בעת מותו של א. ז"ל. בהנהגתם של ר. וג. עסקי הבנייה של דירות מגורים הסתיימו, נפתחו ופותחו ... וכן ....
התובעים לא קופחו ולא נושלו. בצעירותם של הילדים קיבל כל אחד מהם ¼ ממניות החברה. י. ונ., מכרו את חלקם לימים, בשנת 1990 (במסגרת תהליך הארגון מחדש/ התנתקות) וקיבלו בעדו כסף רב. מעבר למניות בחברות, התובעים קיבלו במתנה מהוריהם גם בית מגורים וכן מגרש. כן ניתנו לילדים ע"י ההורים כספים. גם הנכדים קיבלו מא. ומא. ז"ל דירות מגורים. גם צוואת א. החדשה, מ- 1996, וכפי שהוצגה על ידי התובעים, אינה מנשלת את י. ונ..
עיון בצוואה מלמד שהיא לא נעשתה לפי ס' 44 או ס' 45 לחוק הירושה כטענת התובעים. א. ז"ל היה יכול לקבוע בה "תנאי מפסיק" או להטיל על א. חובות אחרות. העובדה שלא עשה כך, מלמדת שלא התכוון לכך. בנוסף, גם בטענה כאילו הצוואה יצרה נאמנות אין ממש, מאותה סיבה.
אכן הצוואות נערכו סמוך לסיומה של ההתנתקות – התהליך בסופו י. וד. (בעלה של נ.) הפסיקו לעבוד בחברה, אך אין הן מהוות חלק ממנה. ההתנתקות סוכמה עוד בשנת 1989, לאחר שדובר עליה גם שנים קודם לכן. הצוואות עוסקות בעתיד, בעוד שההתנתקות הושלמה. מכל מקום, אף אם נראה בצוואות חלק מההתנתקות, הדבר אינו משליך על השאלות המרכזיות בענייננו, ואם בכלל יש בכך רלוונטיות לפרשנות הצוואות, הדבר פועל לטובת גרסת הנתבעים דווקא: בהתנתקות א. ז"ל ור. שילמו לי. ולנ. כסף ונכסים שנגרעו מהחברות, על מנת להוציאם מהן, מבלי שקטנה מצבת ההלוואות והחובות, וכשכל האחריות והחבות על כתפיהם של א. ז"ל ור. בלבד, וכשא. ז"ל כבר איננו צעיר.