בין א. וא. היה קשר זוגי מצוין ויציב. היה ביניהם אמון מלא. עיקרון השוויון שבא לידי ביטוי בצוואה היה טבעי לכל אורך החיים המשותפים. במערכת היחסים בין א. ז"ל לא. היתה חלוקת תפקידים ברורה: א. ז"ל ניהל את עסקי המשפחה, בעוד א. דאגה לבית ולגידול הילדים, ולא היתה מעורבת כלל בהחלטות העסקיות, ובמצב הרכוש.
על בית המשפט החובה לעשות כל הניתן על מנת להתחקות אחר אומד דעתו הריאלי והאמיתי של א. ז"ל. כנטען, רצונו הברור של א. ז"ל בשוויון מלא בין ילדיו הוכח על ידי התובעים, בהתבסס על שלוש קטגוריות של ראיות ונימוקים: הראשונה עוסקת בראיות ישירות לגבי א. ז"ל עצמו ואומד דעתו. אישיותו, רצונותיו, אמונותיו, יחסיו החמים עם משפחתו וילדיו, האמון באשתו וכיו"ב. השנייה, עניינה במעשיו של א. ז"ל ובפועלו בחיים, כמעידים על אומד דעתו בצוואתו. במסגרת זו יש להתייחס לנתינה השוויונית שנתן לילדים במהלך חייו, ולרה הארגון בקונגלמרט ר.. השלישית, עניינה באומד דעתו של א. ז"ל כפי שהוא משתקף בצוואה.
כנטען, א. ז"ל קרא והבין את הצוואה ההדדית לאור ניסיונו העסקי, ודרך היכרותו עם חוזים. על כן א. ז"ל ראה את הצוואה כהצהרה משותפת והדדית, הטומנת בחובה הכרה משתמעת וישירה בחיובים וזכויות. הוא ראה בצוואה כמצהירה על כוונות משותפות, רצונות משותפים וגמירות דעת מלאה לקשור עצמם במחויבות זה כלפי זו ולטובת צדדים שלישיים לאחר מותם. במסגרת חיובים אלה, עיקרון השוויון, השזור בצוואות – היה מרכיב מרכזי. הצוואה כולה סובבת סביב עיקרון השוויון.
--- סוף עמוד 8 ---
נטען כי רצונו הברור של א. ז"ל היה כי ילדיו ירשו את רכוש המשפחה שווה בשווה. ניתן להסיק זאת גם מהיותה של הצוואה צוואה משותפת והדדית, וכן מתוכנה של צוואתה של א.. מכאן, מסיקים התובעים כי א. ז"ל רצה בשוויון מלא בין ילדיו וכי רצונו היה כי א. לא תוכל להפר עיקרון זה. יתרה מכך, מהמצג שהציגה א. כלפיו, ועל פי צוואתה היא ברור היה לא. ז"ל כי אף רצונה היה של שוויון מלא בין שלושת הילדים.
העובדה כי א. ז"ל לא שינה את צוואתו משנת 1990 ועד יום מותו מלמדת על אומד דעתו ורצונו בצוואתו, וכי רצונו בשוויון בין שלושת ילדיו לא השתנה לאורך חייו.
בצוואות של א. ז"ל ושל א. אין התייחסות לאפשרות שינויין. היעדרה של התייחסות כזו הינה בעלת רלוונטיות ומשקל לעניין אומד דעתו של א. ז"ל וידיעתו בדבר האפשרות שא. תראה עצמה חופשייה לעשות שינויים בצוואתה בניגוד לאומד דעתו. א. ז"ל לא הועמד על האפשרות שא. תבקש ותראה עצמה חופשייה לעשות שינויים דרסטיים בצוואתה, והלכה למעשה תנשל שניים מילדיה.