"(אין צריך, ט.ס.) למצוא עיגון, ולו מינימלי, בלשון הצוואה... צריך להמשיך את התבנית שנקבעה בצוואה. אין ליצור תבנית חדשה. אכן השלמת החסר פועלת בתוך גבולות הצוואה. אין היא יוצרת גבולות חדשים. השלמת החסר מסדירה 'עד הסוף' את שהצוואה הסדירה; אין היא מסדירה את שהצוואה הותירה מחוצה לה...".
בדומה, אם כי ביתר זהירות סובר פרופ' שמואל שילה בספרו לעיל (כרך א', בעמ' 462) כי:
"במקרים המתאימים, בית המשפט בארץ יהיה מוכן לזנוח את הכלל ולהוסיף נוסח משלו כדי שהצוואה תמלא אחר כוונתו המשוערת של המצווה. אם דבר זה לא ייעשה לעיתים, ייגרם עוול משווע לאנשים מסוימים. אבל הדברים צריכים להיעשות בזהירות רבה, ויש לוודא שהפירוש המוצע הוא הפירוש היחיד העולה מן הצוואה".
כעולה וכמפורט מעלה מפרשנות הצוואה: לשונה, והנסיבות החיצוניות לה, לא הוכח בפני כי א. ז"ל (וא. ביחד עימו) פעלו לאורו של עיקרון שוויון, אשר כפועל יוצא ממנו ניתן להסיק הגבלה על א. מלחרוג ממנו, במעשיה או בצוואתה, או כי פירוש המטיל הגבלה שכזו הינו היחידי העולה מן הצוואה. לפיכך אני סבורה כי בענייננו יש לפעול בזהירות הדרושה ולא לנקוט בדרך של השלמת חסר.
15. טעות
התובעים הגישו ביום 16.9.07 לבית המשפט המחוזי בתל אביב תובענה "לתיקון ולחילופין לביטול צו קיום צוואה" אשר בבסיסה טענה בדבר טעות שטעה לטענתם א. ז"ל בצוואתו. תובענה זו הועברה לבימ"ש זה, והוסבה לתע 109720/07.
על פי הסכמתם הדיונית של הצדדים תובענה זו תוכרע גם היא במסגרת פסק דין זה.
לגרסת התובעים טעותו של א. ז"ל הינה משולשת: טעות במניע – א. ז"ל ציווה את רכושו לא. במידה ומועד פטירתו יחול לפניה. הוא עשה כן על יסוד ההנחה כי א. תוריש את כלל הרכוש המשותף שווה בשווה לילדיהם, וכי אין ספק כי כך יקרה לאחר 120 של שניהם. בעשותו כן הניח א. ז"ל כי א. אינה מעוניינת ואף אין לה זכות בדין להפר את עיקרון השוויון. הנחות אלו של א. ז"ל נבעו מחייהם המשותפים שלו ושל א., ממצגיה הנמשכים של א. ומתוכנה של צוואתה המשותפת וההדדית; טעות בעובדה – טעותו העובדתית של
--- סוף עמוד 46 ---
א. ז"ל היתה שהבין, בהתבסס על מצגה של א. ולאור נוסחה של צוואתם המשותפת, כי א' רואה עימו עין בעין את מערך הזכויות והחובות ההדדי שביניהם מכוח הצוואות, והמחויבות לשוויון גמור בין ילדיהם. הטעות של א. ז"ל היא ביחס לאומד דעתה של א., ביחס לרצונה באותה עת, ביחס לנפקות הצוואה המשותפת וההדדית כמטילה הגבלות על שניהם לטובת הגשמת השוויון בין הילדים וביחס להבנתה של א. את קיומן של אותן הגבלות ותוכנן; וטעות משפטית – טעות משפטית היתה בכך שא. ז"ל לא ידע כי לא. הכוח והזכות המשפטיים לשנות את צוואתה לאחר מותו באופן החותר תחת עיקרון השוויון, ולהפר עיקרון זה על דרך של מתנה בחיים.