6. בישיבת קדם-המשפט מיום 23.1.1997, ניתן צו, ולפיו:
"1. מוסכם בין בעלי הדין שאלו המחלוקות שנותרו להכרעה:
יתרת חוב המגעת לנתבעים [המוכרת – מ' נ'] לטענתם, דבר המוכחש על-ידי התובעים.
האם איבדו הנתבעים את זכותם לתקן את הטעון תיקון עקב סירובם לתקן זאת בעבר.
שאלות למומחה" (ההדגשה שלי – מ' נ').
התובעים נדרשו לתת פירוט עובדתי של העובדות שמהן הם מסיקים שהנתבעים איבדו את זכות התיקון; הנתבעים נדרשו לפרט כיצד נותרה יתרת החוב, והתיק נקבע לשמיעת הראיות. במסגרת שמיעת הראיות העידו התובעים וגם נציג המוכרת, מר לוסטיגמן. גם המומחה, שנשאל קודם לכן שאלות הבהרה שונות, נחקר.
פסק-הדין של הערכאה הראשונה
7. שאלת ההתיישנות הוכרעה כאמור בהחלטת ביניים. בית-המשפט פסק למערערים במסגרת התביעה הראשית פיצויים על ליקויים בבנייה תוך שהוא מסתמך על חוות-דעת המומחה המוסכם. עוד נפסקו לתובעים השונים פיצויים על נזק לא ממוני. פסק-הדין איננו נוקב בסכום הפיצוי על איחור במסירה. בית-המשפט הורה בפסק-הדין כי הצדדים ימסרו הודעה על איזו תקופת איחור מדובר לגבי כל דירה וציין שלאחר קבלת ההבהרה ייפסק פיצוי בפריט זה. במקום מסירת הודעה הגיש בא-כוח התובעים כתב-טענות מורכב, ובו חזר והעלה טענות בנושא ההתיישנות. באופן חלופי
--- סוף עמוד 6 ---
טען כי הסכום המגיע למשפחת אשל בגין האיחור במסירה ל-42 יום שבתוך תקופת ההתיישנות, הוא 1,000 דולר בשקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.9.1987. הסכום שנקב בו מבוסס על פיצוי של 700 דולר לחודש עבור כל חודש של איחור במסירה, ובסך הכול 1,000 דולר בעבור 42 יום. בצו מיום 4.1.1999 ציין בית-המשפט כי בפסק-הדין נצטוו הצדדים (ולא צד) ליתן הודעה, ואם אין ביניהם תמימות דעים על עובדה הנחזית להיות פשוטה, לא יהיה מנוס מבירור תוך הטלת הוצאות על הצד המתאים. אחרי צו זה מסר בא-כוח הנתבעים הודעה שלפיה הסכום המגיע למשפחת אשל עבור פרק זמן של 42 יום הוא 980 דולר. בא-כוח הנתבעים נקב אפוא בסכום כמעט זהה לזה שנקב בו בא-כוח התובעים באופן חלופי. בית-המשפט הורה להעביר לבא-כוח הנתבעים את הצו מיום 4.1.1999, ואין בתיק החלטה משלימה כלשהי. בשורה התחתונה, אין בפסק-הדין או בהחלטה מאוחרת יותר קביעת פיצוי עבור איחור במסירה למשפחת אשל לגבי אותם 42 יום שבתוך תקופת ההתיישנות.
הפיצוי המוסכם בגין חודש איחור במסירה עמד על 700 דולר. כהשלמה לפסק-הדין שלא נקב בסכום עבור האיחור במסירה של 42 היום, יש לדעתי לקבוע כי סכום הפיצוי המגיע למשפחת אשל בעניין זה הוא שווה ערך בשקלים ל-1,000 דולר כערכם ביום 20.9.1987 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה.