8. במסגרת התביעה שכנגד דחה בית-המשפט את תביעת המוכרת נגד משפחת אשל בעניין ביצוע עבודות נוספות, שלטענתה, בוצעו על-ידיה, לעומת זאת קיבל את התביעה נגד משפחת אשל בעניין סכום המצוין בחוזה הרכישה, שהיה על משפחת אשל לשלם כהשתתפות בהוצאות משפטיות, בהוצאות רישום הבית כבית משותף ובהוצאות הערבות הבנקאית. נזכיר כאן כי נציג המוכרת מר לוסטיגמן אישר בחקירתו הנגדית שלא הוגשה תביעה כנגד משפחת אשל על הסכום שבפיגור, כיוון שהיו למשפחה זו טענות בגין ליקויים, ואכן היו בעיות חריפות של רטיבות. הוא חשב שמשפחת אשל תקזז את הסכומים שלא שולמו על-ידיה מול הליקויים.
התביעה שכנגד לגבי משפחת אשל התקבלה אפוא רק בפריט של ההשתתפות בהוצאות משפטיות תוך קביעת הוראות לגבי הצמדת הסכום והריבית. הסכום הוצמד למדד יולי 1987, ונקבעה ריבית בשיעור 6% לשנה על החוב המקורי שאיננו צמוד.
לגבי משפחת רוגוב נדחתה התביעה שכנגד כליל, משום שהתובעים שכנגד לא עמדו בנטל הראיה. את משפחת קורמן חייב בית-המשפט במסגרת התביעה שכנגד לשלם 5,000 דולר, אשר יומרו לשקלים לפי השער שהיה ביום רישום הדירה בטאבו
--- סוף עמוד 7 ---
(המועד שנועד לביצוע התשלום) בשנת 1993 בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד זה. עם זאת ציין בית-המשפט לגבי טענות שהעלתה משפחת קורמן, כי: "טענות הקיזוז הבלתי מוגדר ובלתי מוכח נדחות (מבלי לגרוע בזכות משפחת קורמן לתבוע בנפרד על כספים שהם טוענים שהתובעים שכנגד חבים להם, אם יש עילות תביעה ואם ניתן לתבוע)".
בית-המשפט נפנה לשאלה אם יש למוכרת זכות לתקן בעצמה את הליקויים שנקבעו על-ידי המומחה הופמן. שאלה זו לא התעוררה לגבי משפחת אשל, משום שבסיכומים הביעו בני-הזוג אשל את הסכמתם לביצוע התיקונים על-ידי הקבלנים. לגבי התובעים האחרים ציין בית-המשפט כי הוא מוכן לצאת מנקודת המוצא של התובעים האחרים, שהקבלנים הזניחו את חובתם לבצע תיקונים מלאים. עצם העובדה שאחרי שנים ארוכות כל כך עדיין יש פגמים שמקורם במחדלי הקבלנים ושלא תוקנו, תומכת במסקנה זו. על-כן זכות ישירה לתבוע תיקון – אין לקבלנים, עם זאת, כך ציין בית-המשפט בפסק-דינו, מוטלת על התובעים הן חובה להקטין את הנזק הן חובת התנהגות בתום-לב. על-פי חוות-דעתו של המומחה, עלות ביצוע התיקונים באמצעות המוכרת קטנה ב-35% מהעלות שנקבעה על-ידיו לביצוע באמצעות קבלן אחר. על-כן קבע בית-המשפט:
"בנסיבות אלו, כשאין טענה שמדובר במי שאינו מסוגל לבצע תיקונים (נהפוך הוא, איש לא הטיל ספק במוניטין של הנתבעות והנהלותיהן), אין סיבה שהתובעים יטילו על הנתבעות עלות יקרה רק כדי לזכות אדם שלישי ברווח".