עוד נטען, כי יש לבטל את היתר ההמצאה משלא הוכחה קיומה של עילת תביעה, וזאת לאור עמדת בן חנוך, כי תצהיר המפרקת אינו מקים עילת תביעה כלפיו, ספציפית. ממילא, גם אם היה התצהיר מפורט יותר, המדובר בחשדות והשערות ותו לא ואין בהם כדי לבסס עילת תביעה כלפי בן חנוך. גם אם היתה למפרקת עילת תביעה, אזי עילה זו התיישנה, שכן חלפו למעלה משבע שנים בין מועד מינוי המפרקת למועד הגשת הבקשה. כמו כן, המדובר בתביעה סבוכה אשר אין מקום לבררה בדרך המקוצרת של בקשה למתן הוראות אלא עליה להישמע כתביעה רגילה.
בן חנוך מוסיף, כי התצהיר שצורף לבקשה פגום שכן הוא נוגע לפרטים שאינם בתחום ידיעתה הישירה של המפרקת אלא נמסרו לה על ידי אחרים, ועל כן היה עליו להינתן על ידי גורם המסוגל לאמת אותו מידיעה אישית. אמנם, במקרים אחרים נקבע כי יש להקל בעניין זה כאשר מדובר בתצהיר של בעל תפקיד בחברה, אולם אין מקום להקלות אלה בהליך הייחודי של המצאה מחוץ לתחום השיפוט. לכל הפחות, היה על המפרקת להצהיר כי העובדות ידועות לה מכלי שני ומהו המקור למידע. עוד טוען בן חנוך, כי יש לבטל את היתר ההמצאה גם מאחר ומכלול הנסיבות אינו מצדיק את מתן ההיתר, משהמפרקת זנחה את חקירתו של בן חנוך, ומשכך לא ניתנה לו ההזדמנות להפריך את החשדות נגדו.
בתגובה שהגיש בן חנוך לעמדת המפרקת הוא חוזר למעשה על הטענות העיקריות שבבקשתו.
9. המפרקת סבורה, כי הבקשה מהווה נסיון נוסף של בן חנוך להכביד על ההליך ולהימנע ממתן תגובה עניינית לגופן של טענות המפרקת, תוך שימוש בכוחו הכלכלי העדיף אל מול קופת הפירוק על מנת להימנע מבירור הבקשה לגופה. כמו כן, הבקשה הוגשה באמצעות משרד מיתר, ליקוורניק גבע לשם טל ושות', לאחר שבעבר נטען כי המשרד אינו מייצג את בן חנוך, תחת אמתלה, כי היצוג הוא רק לצורך הבקשה הנוכחית.
--- סוף עמוד 4 ---
לעמדת המפרקת, הבקשה עומדת בתנאים למתן היתר המצאה. הזיקה לישראל ברורה מאחר והחברה קמה ופעלה בישראל והברחת הנכסים הנטענת בוצעה בישראל. מתקיימת העילה בתקנה 500(7) לתקנות שכן המפרקת הראתה, כי בן חנוך פעל להקמת חברות אשר ימכרו את הידע שפותח על ידי החברה, תוך ניצול מצבה הקשה של החברה על מנת ליטול את נכסיה לעצמו. הדו"ח מפרט באריכות את האופן בו פעלו המשיבים, לרבות בן חנוך, ועל כן אין ממש בטענת בן חנוך, כי הטענות נגדו לא פורטו. אמנם, בן חנוך יושב בחו"ל, אולם הוא אזרח ישראל ומשמש כנושא משרה בחברות ישראליות ואף מחזיק בתאגידים ישראליים, ועל כן יש לו זיקה הדוקה לישראל. עוד נטען, כי מתקיימת העילה בתקנה 500(1) לתקנות, שכן בן חנוך הוא בעל דין נדרש לבקשה לאור פעולתו המשותפת עם המשיבים האחרים להברחת הידע של החברה. המפרקת חקרה גורמים רלוונטיים רבים לשם גיבוש התביעה, ואין די בכך שבן חנוך עצמו לא נחקר על מנת למנוע את הגשת הבקשה נגדו, בנסיבות בהן מעורבותו עולה בבירור משלל הראיות בתיק.