המפרקת טוענת שהוכחה קיומה של עילת תביעה, שכן די להוכיח שאין המדובר בתביעת סרק או בתביעה טורדנית, ומהבקשה עולה בבירור כי קיימות עילות תביעה משמעותיות שנגד בן חנוך אשר יש לדון בהן ולבררן. יש לדחות טענת ההתיישנות שכן המבחן הרלוונטי הוא המועד בו נודע קיומה של עילת התביעה, כאשר החשד בדבר הברחת הנכסים הגיע למפרקת רק בשנת 2012 והיא נדרשה לזמן על מנת לבחון אותו. יש לדחות את הטענה כי הטענות בדו"ח אינן ראויות להתברר על דרך של בקשה למתן הוראות, שכן היא חורגת מגדר יפוי הכוח המוגבל שניתן לבאי כוחו של בן חנוך; אין ממש בטענה גם לגופה שכן עסקינן בשאלה המצויה בליבו של הליך הפירוק ואשר בית המשפט הוא בעל התמחות מיוחדת בה, והמורכבות היחידה בדיון בה נובעת מהתנהלותו של בן חנוך.
המפרקת סבורה כי די בתצהיר שהוגש, שכן תצהירים מעין אלה על ידי בעל תפקיד בפירוק אושרו פעמים רבות ובקשה להיתר המצאה אינה שונה באופן מהותי מבקשות אחרות למתן הוראות המוגשות על ידי בעל תפקיד.
דיון
10. עסקינן בבקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, בה הוריתי על המצאת הדו"ח שהגישה המפרקת ובו בקשה לחייב את בן חנוך והמשיבים הנוספים בחובות החברה,
--- סוף עמוד 5 ---
למקום מגוריו של בן חנוך בארה"ב. לטענת בן חנוך, דין ההחלטה להתבטל מאחר והבקשה אינה עומדת בדרישות הקבועות בדין להמצאה מחוץ לתחום השיפוט.
11. ככלל, קונה בית המשפט סמכות לדון בתביעה מכוח המצאה אשר בוצעה בתוך ישראל. כאשר לא ניתן להמציא את התביעה בישראל אולם ראוי ונכון, כי בית המשפט יקנה סמכות לדון בתובענה, רשאי בית המשפט להורות על המצאת כתב תביעה מחוץ לישראל (רע''א 5150/02 וינברג נ' ביילס, פד"י נח(2) 205, 209 (3.12.03)). התנאים החלים על המצאה מחוץ לתחום המדינה קבועים בתקנות 501-502 לתקנות, הקובעות כי –
500. רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:
(...)
(7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה; (...)
(10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה.
501. (א) לבקשת רשות להמציא כתב בי-דין לנתבע מחוץ לתחום המדינה יצורף תצהיר המציין כי המצהיר מאמין שיש למבקש עילת תביעה טובה והמפרש באיזה מקום או באיזו ארץ נמצא, או ייתכן שנמצא, הנתבע, וכן נימוקי הבקשה.