כל אלה מוכיחים כי לא מדובר בתניה שנועדה למטרה הבלעדית של עקיפת דיני חדלות פירעון ופגיעה בעיקרון השוויון. בנסיבות אלה, ובהיעדר טעם אחר לסטות מעקרון חופש החוזים, אני סבור כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר קבע כי המפרקים היו רשאים שלא לאשר את תשלום התמורה המובטחת במלואה על יסוד דיני הפירוק.
סוף דבר והערה לעניין התערבות בהחלטת מפרקים
32. כפי שעולה מהאמור לעיל, מצאתי כי תניית התמורה המובטחת במקרה דנן תקפה מבחינה חוזית; אינה חותרת תחת עקרון השוויון בדיני הפירוק; ואין מקום להפחית את הפיצוי שנקבע במסגרתה מכוח סעיף 15(א) לחוק התרופות. עם זאת, לטעמי, האופן בו פירשה המערערת את תניית התמורה המובטחת אינו עולה בקנה אחד עם לשונה. אני סבור כי יש לקבוע שהתמורה המובטחת בהתאם לסעיף נגזרת אך ורק מהתקופה בה התקיים ההסכם בפועל. סעיף 2.4 לנספח התמחור קובע כי הפיצוי בגין 5,000 רכבים לשנה (או חלק ממנה) בממוצע יחושב בהתאם ל"תקופת ההסכם" (“over the term of the CCA”); היינו, אם מסיבה כלשהי פקע ההסכם לאחר שלוש שנים, הרי שחישוב התמורה המובטחת ייעשה רק מהמועד שבו החל ייבוא כלי הרכב על ידי החברה ועד לפקיעת ההסכם. אם במהלך התקופה הזו פחת מספר כלי הרכב מ-5,000 לשנה בממוצע, תחושב התמורה המובטחת לפי ההפרש בין 5,000 כלי רכב במכפלת התקופה בה "חי" ההסכם לבין מספר כלי הרכב שייבאה החברה בפועל.
במקרה דנן, יש לערוך את החישוב האמור ממועד תחילת אספקת הרכבים ועד מועד כניסתה של החברה לחדלות פירעון, היינו עד ליום 27.5.2013 (ולא עד תום התקופה שנקצבה לקיום ההסכם, קרי 31.12.2016).
33. בשולי הדברים אתייחס לטענת המשיבים לפיה אין מקום להתערבותו של בית המשפט, ודאי ערכאת הערעור, בהחלטות המפרקים. אין חולק כי בדונו בתביעות חוב ממלא המפרק תפקיד שיפוטי [שלמה לוין, אשר גרוניס פשיטת רגל 286 (מהדורה שלישית, 2010); ע"א 505/62 שותפות אחים מאיר, חיפה נ' מפרק חברת אשראי לעם בע"מ, פ"ד יז 833, 839 (1963); ע"א 8431/06 ממשין חברה להנדסה בע"מ נ' פואד עראם חברה לבנין ופיתוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 3 (4.1.2009); ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני, [פורסם בנבו] פסקה 14 (27.12.2010)]. ככלל, תפקידו של בית המשפט, בדונו בערעור על הכרעת מפרק בתביעת חוב, מצטמצם לפיקוח ובקרה על אופן ביצוע תפקידו, ולבחינת תקינות הפעולות המתבצעות על ידו. סמכות הפיקוח השיפוטי על פעולות בעל התפקיד מתאפיינת בריסון ובהתערבות מצומצמת, המוגבלת למצבים של סטייה קיצונית ומהותית מסבירות ותקינות ההחלטה או הפעולה מושא הביקורת [אלשיך ואורבך, עמ' 722-721; רע"א 338/83 חפציבה חברה לבנין עבודות ופיתוח בע"מ נ' ישראל גפני, עו"ד, יחזקאל פלומין, רו"ח, מפרקים של ככר לוינסקי בע"מ - בפירוק, פ"ד מא(3) 449, 456 (1984); ע"א 509/00 לוי נ' ראובן ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410, 427 (2001); ע"א 7575/12 יפת נ' זלצמן, [פורסם בנבו] פסקה 21 (4.8.2014)]. עם זאת, ברי כי כאשר נפלה בהכרעת המפרק טעות מהותית, רשאי בית המשפט להתערב בה ולתקנה.