8. אשר לשאלת הסכם דרך הלב-זברה שנועד להעמיד את זברה "בחזית המכרז" של המל"ל, שעה שבידי דרך הלב לא היה לעמוד בתנאי הסף: ציינתי לפני הצדדים את הקושי החריף הקיים לכאורה בהתנהלותם, וציינתי כי אני שוקל את העברת הדברים למנהל בתי המשפט לשם המשך הטיפול, תוך שביארתי את הבסיס הדיוני לעמדתי זו ואפשרתי לצדדים להתייחס. ב"כ המבקשים התקשה למצוא פסול בהתנהלות המבקשים; ב"כ המשיבים ציין כי למשיבים שורה של טענות, שאותן ימנה בעתיד ככל שיידרש.
משתם הדיון בכך, ניתן לפנות להכרעה.
9. דין הבקשה – דחייה.
10. מבחינת סיכויי התביעה (ומובן כי איני חורץ כל דעה לגוף התביעה בשלב מקדמי זה), אם נתעלם משאלת ההגבלים העסקיים: פנים לכאן ולכאן. בפני המבקשים עומדות מספר משוכות. החברות נתגלגלו באחרות, והמבקשים חפצים בהותרת ההתחייבויות בעינן, ביחס לכלל המשיבים, כלפי כלל המבקשים, חרף אותם שינויים ברבות השנים. קושי נוסף טמון באי-הגדרה ברורה דיה של אותם "ריידרים" שכהן אמור להמנע מעיסוק בהם. היקפה של תניית אי-התחרות אף היא עניין לפרשנויות נוגדות. השאלה האם התנהלות כהן, בשיתוף פעולה עם סוכני ביטוח אחרים, יש לראותה כהפרה של תניית אי-התחרות (שהוא מכריז כי אינו מפר אותה), אינה טריוויאלית. איני רואה צורך להרחיב כאן בניתוחי הצדדים את כל האמור, בהיעדר נפקות נוספת להכרעה.
11. עיקר הוא שמשיקולי ההגבלים העסקיים אין להתעלם, וזאת גם אם נניח לצורך הדיון עתה, מבלי לטעת מסמרות, כי הפרה הייתה. לכאורה: הסדר כובל, כמשמעותו בסעיף 2 לחוק ההגבלים העסקיים, כזה שתכליתו למנוע כליל תחרות בין גלברסון וכהן, כל אחד בתחום עיסוקו; וכפי שהדגישו המשיבים: איסור תחרות לנצח. מובן שאין לשלול שיימצא למבקשים הסבר כלשהו כיצד אותו הסדר כובל לכאורה הוא כשר; אולם זאת לעתיד לבוא. עם זאת, טענה שלפיה אין בתניית אי התחרות משום פגיעה בתחרות שכן יש אחרים היכולים להתחרות היא טענה שכבר עתה ניתן להעריך שעוצמתה דלה. כל תכליתו של הסדר כובל הוא למנוע בדיוק ממי שיש לו את פוטנציאל התחרות מלממש יכולתו זו. גלברסון הוא היחיד בשוק בתחומו, תיאר, ודומה שכהן נתפס כזה העלול לסכן את היוותרותו של גלברסון היחיד בשוק. חוק ההגבלים העסקיים נועד להגביר את התחרות, ולמנוע הסדרים כובלים, שזה תכליתם (עניין טבעול).
12. מובן לגמרי: תחושה קשה נוצרת שעה שבעל עסק התקשר בהסכם הכולל תניות אי תחרות, ומנסה להשתחרר מהן (זאת, כמובן, ככל שנמצא שמדובר אכן בהפרה), תוך שהוא מלין על פגיעה בחופש העיסוק שלו (כפי שעשו המשיבים בתשובה) או בחוק ההגבלים העסקיים (כפי שהוסיפו ועשו בדיון). עמד על כך כב' השופט מ' חשין בעניין טבעול: