"ביום 4.8.1998 הודיע המערער על התפטרותו מחברת רדגארד. המערער הפסיק בפועל את עבודתו ברדגארד בראשית חודש אוגוסט 1998. יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ביום 31.10.1998. התפטרותו של המערער באה בעקבות החלטתו של מנכ"ל רדגארד, אלי הרשקוביץ, להעבירו מתפקידו כמנהל פיתוח בחברה לתפקיד אחר. בין הצדדים ניטשה מחלוקת בשאלה האם התכוון מר הרשקוביץ להעביר את המערער לתפקיד זוטר או שמא לתפקיד אחר. כמו כן ברי, כי המערער לא עזב את רדגארד, משום שהוצעה לו עבודה בחברה אחרת או אפילו על שום שביקש לחפש עבודה אחרת. המערער החל לעבוד בצ'ק פוינט ביום 15.11.1998"
(שם, בעמ' 303)
60. לנסיבות סיום העבודה של עובד בנסיבות בהן נטען כי מעם עזיבתו הוא מתחרה בחברה אותה עזב חשיבות לבחינת תום ליבו של העובד אשר גם הוא, כמו גם מעסיקו, חב בחובות נאמנות כלפי מעסיקו לשעבר. בעניננו, טען המשיב, כי עם כניסתו לתפקיד של מנכ"ל המבקשת החדש, כבר במסגרת פגישת העבודה הראשונה ביניהם "עלב בו המנכ"ל החדש קשות בטענות חסרות שחר...גולן (המשיב – י.ז.ג) חש מושפל עד שאול תחתיה. שום עובד לא היה מסכים לספוג עלבונות אשר כאלו ובוודאי לא במעמדו" (ר' סעיפים 16-15 לתגובה; סעיפים 11-7 לתצהירו של המשיב).
61. המשיב לא נחקר בנקודה זו ואין לנו אלא לקבל את גרסתו, כי פגישה זו היתה הזרז ואולי אף הארוע המכונן בשלו החליט המשיב להתפטר מעבודתו: לא כדי להתחרות אלא כי לא השלים עם היחס אליו, ממי שזה מקרוב מונה לשמש כמנכ"ל. המשיב הצהיר, ואף בנקודה זו לא נחקר, כי רק לאחר שניתנה על ידו הודעת ההתפטרות החל לבחון אפשרויות שהוצעו לו בשוק העבודה.
62. לדידה של המבקשת, התפטרותו של אדם בן 61 כעבור 15 שנות העסקה בתירוץ הדחוק של "שיחה לא נעימה עם המנכ"ל", כלשונה, מעידה כמאה עדים על כך שמדובר ב"סיפור כיסוי עליו היה למשיב נוח מאד "להתלבש" כמניע כוזב לעזיבתו" (ר' סעיף 11 לסיכומיה). מבקשים אנו להביע את מורת רוחנו מטענתה זו של המבקשת, כי לא מתקבל על הדעת שאדם בגילו של המשיב יעזוב את עבודתו אצלה רק בשל "תקל" בינו לבין המנכ"ל החדש, טענה שריח של "גילנות" נודף ממנה.
63. בנסיבות אלה, שוכנענו, לעת הזו, כי בבסיס הנסיבות שהובילו את המשיב לקבל את הצעת העבודה של המשיבה לא עמד הרצון להתחרות במבקשת אלא הרצון להפסיק לעבוד אצלה בעקבות התחושות הקשות להן גרמה שיחתו עם המנכ"ל החדש.
העדר כל ביסוס לטענות המבקשת